איך אפשר לדבר עם ה'?- על התבודדות

שלום לך צדיקה!

ראשית יישר כוח על עצם זה שאת בונה קשר עם רבש"ע גם דרך ההתבודדות.
שאלתך מעידה על רצון אמתי לבנות יחס נכון בקשר עם רבש"ע.

אם הבנתי נכון שאלת איך לדבר עם ה´ בהתבודדות

אין ספק שהתבודדות שונה מתפילה סדירה מהסידור.
התפילה מהסידור היא בנוסח קבוע- נוסח שנקבע ע"י אנשי כנסת הגדולה והנביאים- ענקי עולם. נוסח עילאי, נוסח שדרכו מרגישים התרוממות גדולה ויראת שמיים עילאית. הסדר של ברכות שבח- בקשה והודאה גורם ממש להרגשה מממשית שמדברים עם מלך. ואכן אנו מדברים עם מלך- לא סתם מלך, מלך מלכי המלכים הקב"ה שאנחנו ברואיו ונתיניו- הוא שולט בכל ומשגיח על הכל ובתפילה אנחנו מעצבים את היחס הזה אלא מלכנו, אל רבש"ע.

אז אם הוא מלך, איך בכלל יש מקום להתבודדות ולדיבור רגיל אליו?

אלא שיחד עם זה שרבש"ע הוא מלך הוא גם אבא- ולא סתם אבא אלא אבא אוהב, אבא שמשגיח על כל ילד וילד, על כל ייצור וייצור בהשגחה פרטית מלאה בחסד.
עם מלך באמת צריך לדבר בזמנים מיוחדים (שחרית, מנחה, ערבית) בתנאים מסוימים (מניין) במקום מסוים (בית כנסת) ובצורה מסוימת (נוסח התפילה) ואי אפשר לדבר אתו דיבור צפוף סתם ככה באמצע החיים.
אבל עם אבא הדלת תמיד פתוחה- ילד יכול לפנות לאביו בכל עת ובכל מצב ובכל צורה ולשפוך את נפשו ואת צרותיו, לבטיו, בקשותיו וכו
אך במקרה שלנו תמיד צריך לזכור שכמו שהוא אבא הוא גם מלך. וכל הדיבור שלנו אליו צריך להיות מתוך יראת שמיים ויראת כבוד.
בתפילה היחס הנפשי צריך להיות "גילו ברעדה"- שכמו שאנחנו שמחים לדבר עם אבינו אנו רועדים ממלכותו ומגודלו.

לכן לא צריכה להיות לך שום בעיה לדבר עם רבש"ע- אדרבה, זהו הדבר הכי טבעי שצריך להיות בינך לבין אביך שבשמיים, לבין רבש"ע, אך הדיבור צריך להיות מתוך יראת שמיים ולא מתוך קלות ראש וחוסר כבוד כראוי למלך מלכי המלכים הקב"ה.

לכן הדיבור על רבש"ע, גם בהתבודדות בינך לבינו צריך להיות לא פחות מכובד מדיבור עם מלך בשר ודם, עם מחנכת, מנהל בית הספר וכדומה ואסור שהוא יהיה דיבור כמו עם חברה מהסניף.
ע"פ המדד הזה "בבקשה"- זו מילה שייכת, את "סורי" אפשר להחליף במצטערת, ואת "אז אבא, תכל´ס" אפשר לדון ע"פ הטון איתו משתמשים.

הדיבור הוא לא רק הלקסיקון של המילים אלא גם צורת וטון הדיבור.
מסופר על בן של גביר עשיר שהלך ללמוד בחו"ל. לאחר שאזל לו כל כספו של הבן שלח הבן מכתב לאביו "אבא כסף". הגיע השליח אל הגביר ובישר לו על מכתב שהגיע מבנו. שאל הגביר את השליח: "נו, ומה כתוב במכתב?" ענה לו השליח:" אבא! כסף!" התעצבן הגביר: "חצוף! איך הוא מעז לדרוש בכזו צורה?!" וסירב לעזור לבנו. לאחר שעברו להם כמה חודשים וראה הבן שלא מגיע הכסף מאביו שלח שוב מכתב לאביו בו כתוב שוב: "אבא כסף". שוב הגיע השליח אל הגביר ובישר לו על מכתב שהגיע מבנו וכששאל הגביר מה כתוב במכתב ענה לו שליח ברכות: "אבא... כסף..." שמח העשיר ואמר: "כל הכבוד.. הוא למד" והורה להעביר כסף לבנו.

את היחס המיוחד הזה עם רבש"ע אפשר לסכם בשתי מילים שאנו אומרים בתקופה זאת, חודש הרחמים מהסליחות: "אבינו מלכינו"
גם אבינו וגם מלכינו- אין זה סותר זהו יחס מורכב שאנו צריכים לבנות בנפשנו פנימה.

אשרייך על הרצון להעמיק בהתבודדות ובקשר עם רבש"ע!

אני מציע לך גם לקרוא עוד תשובות בקישורים הבאים:

מקווה שנתתי כיוון כללי
אשמח לעזור עוד אם צריך
המייל שלי: elronza@gmail.com
פלאפון: 0524521552
אלרון