איך אני שמקפידה כל כך עוד לא התחתנתי?!

לא רב ואפילו לא רבנית אבל מבטיחה להשתדל לענות תשובה לשאלה שלך.
לא פשוטה ההליכה הזאת בחושך שהעיניים שלך קשורות ואת מוצאת את עצמך כבר כמה שנים בבליינדיי(ט) מתמשך מזדהה עם העוורים והלקויי ראיה.
ולו רק היו אומרים לך, לוחשים איזה רמז בקטנה מתי הכיסוי הזה ירד והאור ידלק.
ועוד לא התחלנו לדבר על הסימן שאלה הזה שמבקר אותך מידי פעם, מדגדג לך ת'לב ושואל בטון מנומס 'ומי אמר לך שזה בכלל יקרה...?'
ואז כמו בלחיצת כפתור, את באמת לא צריכה הרבה בשביל שיקומו לתחייה כל הקולות של 'אולי אם היית קצת יותר פתוחה לעולם' או 'אם לא היית כזאת דוסית מרובעת היית ממזמן כבר מוצאת את האביר על הסוס הלבן'.
כן, כמו כל אלה שדווקא נראים לך לגמרי מאושרות בזוגיות שלהם למרות שההיא הייתה הגירל-פרנד של כל השבט וההיא מבחינה רגשית-מידותית היית מסכימה להתחתן עם מכשפה ולא איתה.
נכון שכבר אמרו טובים ממני 'אין מזווגין לו לאדם אישה אלא לפי מעשיו', אבל כדאי לזכור שחשבונות שמיים זה משהו טיפ-טיפה יותר מורכב (הקב"ה לא ישר מוריד פטיש 5 קילו למי שלא הולך בדרך), ותוסיפי את העובדה שהראיה המרחבית שלנו בתחום הזה היא לגמרי בשטח מת.
והנה יש לך תשובה איך זה בדיוק קורה.
חומזה ששאלת צדיק ורע לו מאז ומעולם הייתה חתיכת שאלה, גם משה רבנו ניסה וביקש 'הודיעני נא את דרכך' ולא שזה ממש עבד לו..
לכל אחד יש את המסלול שלו בחיים, את מה שהוא צריך לעבור, בנאדם צריך להסתובב עם פתק בכיס של 'בשבילי נברא העולם', שזה אומר גם ב-שביל שלי.
ועכשיו, תחליטי מה את עושה בשביל שלך: עושה את מה שאת מאמינה שנכון, עובדת את ה' ממקום של 'אנא עבדא דקודשא בריך הוא', את איתו ולא משנה מה יהיה, מאמינה שהוא יודע את העבודה ומה הוא עושה.
כי איך אודליה ברלין כתבה ושרה?
'יום אחד שנביט לאחור נגלה שביל של אור זרוע, נחייך בלי לשאול, יום אחד נבין...'
ואני מוסיפה, יכול להיות שגם לא נבין, אבל בתור אנשים של טווח רחוק אור בטוח יוצא מזה. כי אין דבר כזה ללכת עם הקב"ה ולהפסיד.
מה שכן, חוץ מבטחון אנחנו צריכים להחזיק גם בהשתדלות. נכון שהמציאות מדברת בעד עצמה ובדור כמו שלנו אם לוקח לך זמן למצוא את האחד ממש לא אומר שאת משהו חריג.
מה גם שלא מעט אנשים גדולים אומרים שהמציאות הזאת דווקא נובעת ממקום של עומק מאד גדול ושאיפה של לרצות חיבור נשמות עמוק ואמיתי.
אבל בכל זאת אם מרגיש לך שיש איזה מחסום לא ברור אולי שווה לפתוח את זה ולהתייעץ עם מישהו שאת סומכת עליו, שראה דבר או שניים בחיים שלו, ויש כאלה אפילו מקצועיים.
והכל רק כדי לבדוק שאת עובדת נכון, ומי יודע, אולי על הדרך לקנות כמה כלים שיעשו את התהליך למשמעותי יותר. הרי להזיק זה לא יזיק ואת יכולה רק להשתדרג.
תהני מהבינתיים, כי אפשר לחכות ובסוף זה יגיע, ו...אפשר להיבנות ולהפוך את החמישים אחוז שלך בעסק להכי מאה אחוז שאפשר.

שבקרוב תתלבטי על שמלה מלטיציה או מעלמה.
רק טוב
חברים מקשיבים