שאלה
דבר ראשונה תודה רבה וכל הכבוד על כל המאמץ שאתם משקיעים בנו!! אין לכם מושג כמה שזה עוזר!!! יישר כוח!
דבר שני- יש לי בעיה.... נכון כשמתכוונים ממש חזק אז נוהגים לעצום עינים (אצלי לפחות)?! אז תמיד איכשהו יוצא לי שאני מדמיינת את ה' כמו פרצוף של איזה אבא מעורבב בג'יני של אלאדין ומשהו כזה בטוח כזה. זה ממש מוזר!! וזה כל הזמן קורה לי (לאו דוקא כשאני עוצמת עיינים...) וגם כשאני חושבת שה' איתי אז אני מדמיינת את הפרצוף (רק הפרצוף) מסתכל עלי.... גם עכשיו זה קורה לי...... כל הזמן! ואני יודעת שזה אסור "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" וזה לא שאני משועבדת ומאמינה באדם שמשתקף לי בדימיון(שבחיים לא נראה לי שראיתי מישהו כזה) זה פשוט שאני חושבת על הקב"ה ואני חושבת על משהו בעל עוצמה ענקית ואני מדברת עם מישהו והוא לא מחזיר לי ואני לא מצליחה (מסתבר) פשוט לדבר עם הקיר (לא שחס וחלילה אני חושבת שאני מדברת עם הקיר) אני פשוט לא יכולה להסתכל על הקיר ככה ולדבר או להתפלל.. לא יודעת אני לא סגורה על עצמי אני מקוה שהבנת קצת ממה שניסיתי להגיד ואם לא אני ינסה להסביר שוב.... תודה רבה רבה!!!! יומטוב!
תשובה
שלום לך
ראשית, יש לדעת שהדמיונות שלך הם דבר טבעי, מילדות אנו רגילים לדמיין את הבורא יתברך כבעל גוף ותמונה (או כאיש זקן עם זקן ארוך ולבן). אכן בימינו, עם חדירת תרבות המערב לבתינו, הדמיון הציורי שלנו הרבה יותר חזק מכיון ששעות הפנאי של הילדים מופנות הרבה יותר לכיוון המוחשי (כטלביזיה, משחקי מחשב וכו´). אמצעים אלו משפיעים על דמיוננו באופן משמעותי. (לא לחינם הזכרת בשאלה את אלאדין).
אמנם בדמיונות אלו לא עוברים איסור של ´לא תעשה לך פסל´, אך הבעיה המרכזית היא שדמיונות אלו שקריים והופכים את העולם הרוחני הגבוה ביותר לעולם גשמי. חלק מתהליך ההתבגרות הרוחני שלנו כולל השתחררות איטית מאותם תפיסות ציוריות וקטנות.
לדעתי, השתחררות זו נעשית בעיקר בשני מישורים. מישור אחד הוא מישור השכל. צריך ללמוד הרבה אמונה ומחשבת ישראל בשביל לרומם את המושגים האלוקיים הנמצאים בך ולפתח את יסודות האמונה שבך. מישור שני הוא מישור הדמיון. העצה המקובלת היא לדמין בתפילה את שם ה´ (יוד קי ואו קי) מול העיניים (אפשר גם שמות אחרים של שם ה´. כך מצד אחד לא מרגישים שמתפללים לקיר ומצד שני לא מגשימים את הבורא.
ועצה כללית שנכונה בעוד הרבה דברים דומים - כשמאוד לא רוצים לחשוב על סוס לבן שרוכב בחוף הים, סביר להניח שזה מה שנחשוב... לפעמים טוב לא להיאבק ולהילחם אלא להתייחס למחשבות שאנו לא חפצים בהם כמו שמתייחסים לזבוב טורדני, פשוט לא להתייחס אלא להרבות במחשבות טובות וכך המחשבות הלא רצויות יעלמו מאליהם. לא להביט אחורה כל רגע, אלא לדעת שלטווח ארוך ככל שנרבה במחשבות טובות כך הם ימלאו אותנו ונזרום איתם באופן טבעי
כל טוב
טוביה.