אח שצופה בסרטים לא צנועים

שלום לאחות הצדיקה!
יישר כח על הרגישות הרבה כלפי אחיך, הרבה פעמים קל לנו להיות לעזר לאנשים מבחוץ ואנו שוכחים את החסד והצדקה של "עניי ביתנו" הפרטיים.
אני לא מכירה את כל הפרטים בסיפור בכדי שאוכל לדייק לנקודה- אני לא יודעת מה הגיל שלך, האם את צעירה או מבוגרת מאחיך? מה טיב הקשר שלך עם אח שלך ושלך עם הוריך ועוד שאלות שבטח היו נותנות לי תמונת מצב אחרת.
לכן, אנסה לתת את תשובתי ממקום אחר.
לתת ביקורת בונה לאחרים זה מאוד מאוד מסוכן, זה כזה רגיש עד שחכמים אמרו שהיום קשה לומר לאדם פשוט שהוא יכול לקיים את מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך".
וכל זאת למה?
כי אנחנו רואים את העולם מנקודת המבט הסובייקטיבית שלנו, כלומר אנו רואים בזולת בראש ובראשונה את עצמינו; את מעלותינו ולא פחות גם את חסרונותינו. אם את רואה שחברה שלך היא אחת כזו שרגישה לסביבה שלה, זה אומר שאת מעריכה תכונה זו מאוד ולא מין הנמנע שהיא קיימת גם בך. כנ"ל הפוך. את רואה אדם שלא מפסיק לבקר את הסביבה שלו, כנראה שהתכונה הזו מפריעה לך גם בעצמך ואת נמצאת במלחמה איתה כך שכשאת רואה אותה אצל אחרים היא מקפיצה אותך.
שמעתי השבוע סיפור שבעיניי הוא מדהים.
באחד ממוסדות החינוך המוכרים אצלנו, התגלה באחת מכיתות התיכון שיש ילד שגונב. לאחר בירור מקיף הצליחו לעלות על זהותו של הגנב. עכשיו, מה שנותר היה- לטפל בו= לחנך, להעניש, לדבר- וכל מה שנכנס תחת הכותרת ´טיפול´.
אך לפני צעד משמעותי זה, כינס מנהל הישיבה את כל הצוות החינוכי ואמר להם שבשבועיים הקרובים יש לכל אחד מהם שיעורי בית לשאול את עצמו, מתי לאחרונה הוא גנב.
את בטח מבינה שמחנך של כיתה ט´ לא עסק בגנבת כסף מהמכולת או בכיוס ברחוב.
ובכל זאת, מנהל הישיבה התכוון לגנבה ברמה "הגבוהה" שלנו:גזל זמן, גנבת דעת, הונאת דברים ועוד גנבות שנשמעות לנו יפות יותר וחמורות פחות מגנבת כסף של איזה שמיניסט או שביעיסט.
כעבור שבועיים, כינס מנהל הישיבה שוב את הצוות, ושאל האם עשו את שיעורי הבית והאם מישהו מוכן לשתף במה שגנב...
כל העיניים הושפלו.
המנהל אמר, זה בסדר, גם אני רוצה להשפיל את העיניים שלי. עכשיו אחרי מה שעברנו עם עצמינו, מה אתם אומרים? כיצד יש לפעול עם התלמיד שגנב?
ברור לחלוטין שהעבודה הייתה אחרת, ממקום הרבה יותר מקבל, הרבה יותר מבין וללא ספק מעורר מחשבה כלפי המעשים האישיים שלנו.
התפקיד שלנו בעולם הוא לעשות את שליחותינו- כלומר לעשות את רצונו של ה´, חלק מזה הקב"ה מפגיש אותנו עם אנשים שכביכול זקוקים לעזרתנו. אך הם לא המטרה, המטרה היא אנחנו, המטרה היא לעשות את השליחות שלנו, שחלק ממנה היא אולי לעזור לסביבה שלנו.
עכשיו אחרי כל ההקדמה הזו, שבעייני היא תשובה, אני שולחת אותך לעשות את שיעורי הבית שלך עם עצמך- כי המטרה היא את!
אח שלך זה רק הדרך, האמצעי לגרום לך לעשות את שליחותך בצורה טובה יותר.
בשבועיים הקרובים שימי לב מתי את נוהגת בחוסר צניעות: אם זה במחשבות שלך על דברים מסוימים, קניית דברים ביוקר, התלהבות חיצונית על משהו, לבוש שיש איתו בעיה, התנהגות שיש איתה בעיה, מפגש עם בנים וכדומה.
אחר כך שבי ותחשבי מהמקום שעברת את המפגש עם הקושי שבצניעות, אם ואיך את יכולה לעזור לאח שלך.
אם עדיין יהיה לך קשה, אני כאן.
תמר
Tomight100@gmail.com