שאלה
שלום , אני שואלת בשביל אחותי ...
אנחנו משפחה דתיה , אבל כן בכל התרבות לפעמים וכאלה .. אחיות שלי הגדולות הולכות עם מכנסיםם רחבות ואז יש את אחותי שהיא כבר לא ממש דתיה .. אני אוהבת אותה וחשוב לי שהיא תבין שזו הדרך הנכונה .. אבל אין לי אמצעים את המילים הנכונות לומר לה .. כי היא פשוט אומרת לי שלא איכפת לה מה לעשות אם לחלל שבת וכל הדברים האלה .היא בבסיס ששם כולם רואים אותה כדתיה ,היא מספרת לי ששם אנשים חילוניים אומרים לה דברים שניראים לה הרבה יותר הגיוניים על האמונה וכל זה .. למשל היא שואלת אותי לפעמים למה דווקא בשבת , שה' רוצה שננוח אי אפשר לסוע לים ? או ללכת לוואדי שצריך לא לקחת שום דבר בגלל עירוב שבת ..ודבברים כאלה שגם אני עושה מתוך אמונה לפעמים אני מבינה ולפעמים אני מבינה שלא צריך להבין את הדברים האלה בשביל לעשות אותם כי אתה מאמין . בקיצור ,אני אשמח אם תוכל לומר לי איך לשכנע אותה כי היא אחותי הגדולה והיא ממש חשובה לי ! .
תשובה
בס"ד
שואלת יקרה!
אשרייך על השאלה. טוב לראות שאחותך כל כך יקרה וחשובה לך. קשר טוב עם אחות זאת מתנה לכל החיים.
את כותבת שאחותך "כבר לא ממש דתיה", וזה קשה לך.
באמת קשה לראות שמישהו יקר וקרוב אלינו הולך בדרך שאנחנו חושבים שהיא מוטעית.
אנחנו רוצים שהוא ילך בדרך שבה אנחנו מאמינים שהיא הכי טובה בעבורנו ובעבורו.
זה כואב לנו כל כך.
ואולי אנחנו מרגישים שבא לנו למשוך אותו בכל כוחנו אל הדרך שלנו, לפתוח לו את העיניים והאוזניים ולצעוק לו - ´אתה לא רואה שהדרך הזו תוביל אותך לחיי שווא ריקים מתוכן?!´...
אבל לא ככה ה´ ברא את העולם.
אנחנו לא יכולים לעשות את זה. וטוב שכך.
ה´ ברא כל אחד מאיתנו עם חופש להחליט ולבחור מה אנחנו רוצים לעשות עם החיים שלנו, באיזו דרך ללכת. ולאף אחד אין את הכוח והזכות לבחור בשבילנו.
אחותך קיבלה מהשי"ת את הזכות לבחור ולכוון את החיים שלה ואין לך יכולת להחליט בשבילה, עם כל הקושי שבעניין.
גם אם כרגע אחותך לא מרגישה קשר חזק לתורה ולמצוות ולא כל כך מבינה למה צריך אותם- אפשר לנסות להראות לה את הטוב והנכון שבקיום מצוות אבל אי אפשר להחליט בשבילה.
כתבת שגם האחיות הגדולות שלך הולכות בדרך שונה מהדרך שלך.
אחות גדולה היא משענת, מעין מורת דרך לחיים. גדלה בבית שבו את גדלת והרבה פעמים גם למדה באותם מקומות שלמדת. ובאמת אחות גדולה היא דמות מאד קרובה שכייף "להישען" עליה ולהתייעץ איתה.
במקרה שלך זה יכול להיות קצת קשה, כייף להתייעץ עם אחיות אבל בנושאים של השקפה את לא כל כך יכולה ל"הישען" עליהן, כי זאת לא הדרך שבה את רוצה ללכת.
המצב הזה שבו את נמצאת, הוא באמת לא פשוט.
אבל, כמו בכל מצב קשה בחיים- אפשר לראות כאן גם הזדמנות שקיבלת מהקב"ה להתקדם בעצמך למקום מבורר וטוב יותר.
הזדמנות לעשות מן בדק בית פנימי של מי שאת ומה את רוצה להיות.
במה באמת הדרך שלך שונה מהדרך של אחיות שלך, אילו חיים את בוחרת לעצמך.
אני חושבת שגם בדר"כ כשאנחנו מרגישים לא בנוח עם דרך של מישהו אחר זה כי אנחנו לא מספיק מבוררים עם עצמנו.
אם אני יודעת בנושא מסוים מה בדיוק אני חושבת עליו כי ביררתי את זה עם עצמי- יהיה לי יותר קל עם אדם כזה שחושב אחרת, כי זה לא יבלבל אותי.
אם מישהו יאמר לי באמצע היום שעכשיו לילה- זה לא יעורר בי ספיקות, אני יודעת שעכשיו יום ושיגיד מה שיגיד. זה לא ילחיץ אותי.
אלא שכשכנושא מבורר אצלנו אנחנו יכולים להגיב עניינית ולא להרגיש שזה מציף ומערבב אותנו...
אז באמת, כדאי לך לנצל את ההזדמנות הזאת, לעשות את הבירור הזה.
לבנות עוד קומה באישיות שלך, קומה שתבנה אותך ותהפוך אותך להיות עוד יותר חזקה ומאמינה בדרך שלך.
אם את מרגישה שבאמת יש נושאים מסוימים שאת רוצה לברר לעצמך- לא חסרות דרכים לעשות את זה. ב"ה יש המון ספרים, חוברות, אתרים של שיעורים ומאמרים וכו´ וכו´...
ובאמת,
חשוב שמתוך הבירור הזה תצא דרך אמיתית וחזקה.
כל החיים אנחנו מבררים אבל זה לא מונע ממנו ללכת בדרך שבה אנחנו מאמינים.
אני חושבת שיותר מכל השיחות שיכולות להיות לך עם אחותך- (ואפשר למצוא תשובות לשאלות שלה, להביא אותה לשיעורי תורה, לתת לה חוברות- אם היא רוצה)
הדבר החשוב ביותר לדעתי, זה לשדר לה מצד אחד- שמותר וחשוב לברר.
ומצד שני- שהיא תראה את היופי והטוב שבדרך המצוות.
שהיא תראה כמה התורה היא תורת חיים וכמה שאפשר ללמוד אותה בצורה שמחייה ומאירה את החיים האישיים שלנו.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שהדרך של אחותך לא צריכה להשפיע על הקשר ביניכן. גם אם אתן חושבות אחרת- אתן יכולות להיות האחיות- חברות הכי טובות בעולם.
אני מקווה שהייתי לעזר..
שיהיה בע"ה הרבה בהצלחה.
ואם את רוצה- אני כאן.
אביטל.
avitalevi2@gmail.com