אופי שקט. זה בעיה?

שלום

באמת השאלה שלך שאלה טובה,
מה אתה עושה אם תכונות ואופי שטוב לך איתם אבל לאנשים קשה איתם, כל מידה בנפש שלנו צריכה להימדד על פי התורה.
באמת אנחנו יודעים שכל אדם יש לו נטיות מסוימות ותכונות שהוא נולד איתם, יש מי שיותר ביישן, יש מי שיותר דומיננטי וכל אחד ואישיותו.
לפעמים יש בקירבנו תכונות לא מאוזנות ואנחנו צריכים לעבוד עליהם שיהיהו במקום הנכון, לפעמים התכונות האלה למרות שהם נראות מוזרות לאנשים באמת הם הכי נכונים מאוזנים וטובים לאדם עצמו.
אז איך יודעים? אומר רק דברים מעטים -
המדד הראשון הוא אם באותו אופי פוגעים באנשים אחרים ברור שהתכונה לא במקום הראוי לה. נראה לי שאצלך זה לא תקף.
המדד השני הוא אם המידה גורמת דברים טובים ולא חוסמת אותך.
לדוג' אצלך אין בעיה שאת לא מדברת הרבה רק השאלה אם מתי שאת כן רוצה להגיד משהו, שם את מתבישת וכבר נאמר לנו "לא הבישן למד" או במקומות משפחתיים שיש ענין להוואי ושיתוף פעולה אז את חוסמת את עצמך מלדבר.
אני מתכוונת לאמר שאין צורך שתהפכי להיות הרעשנית של הכיתה או הדברנית אלא באיזון לאופי שלך, בהתאם לרמה שאת שמחה בו חשוב שתרגישי משוחררת לדבר, להיות חברותית, לדבר סתם כדי לשתף גם אם אין לך משו חשובה לאמר.
אנחנו בטבענו אנשים חברתיים ועל הסקלה הזו יש מי שיותר ומי שפחות וכל אחד ונטייתו, רק צריך לשים לב שזה לא קיצוני מידי ואת לא מסתגרת מידי בעצמך..
דברי על זה עם מי שקרוב אליך, תישאלי אותו אם הוא מרגיש שזה קיצוני מידי, לפעמים אנשים רואים מה שאנחנו לא רואים וכדאי להקשיב ואז לבחון בתוך עצמינו האם זה נכון או לא..

רק טוב ובהצלחה רבה

שרית.