שאלה
בס"ד
אני לא רוצה ח"ו להתגאות אבל בישיבה שלי אני נחשב טוב מבחינה דתית, לצערי בכיתה שלי תישהו אמר איזה משפט לא ראוי, ואז נראה לי שעשיתי פרצוף כזה של עצבנות על זה שנאמר המשפט, ואז המורה אמר שבכיתה שאני כועס, ואז למרות שבכוונה עשיתי את הפרצוף הזה, אמרתי: "כועס?" - כדי שיחשבו שלא כעסתי, ואמרתי שכאב לי העיניים, כדי שלא ידעו שעשיתי את הפרצוף כי זה הפריע לי שאמרו משפט לא יפה, וכל זה עשיתי מבושה, ועכשיו זה מפריע לי שאולי היה נראה ח"ו שאני משלים אם זה שדברו את הדיבורים הלא יפים, אני חושב אולי שבגלל שמכירים אץ אישיותי יודעים שזה הפריע לי למרות שאמרתי "כועס?" וכו'
מה אעשה עכשיו?
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
כל אדם חוטא. כך קרה גם למשה רבנו, לדוד המלך ולשלמה בנו. כך קרה גם לרבי יהודה הנשיא ולרבי יוחנן.
לעיתים אנחנו מועדים בגלל בושה, לעיתים בגלל לחץ, לעיתים מגאוה או מתאוה.
מי שמתכחש לחטא איננו כן, כי האדם במהותו הוא יצור בעל בחירה וממילא בעל חטא.
השאלה המרכזית היא האם להישאר בחטא או להצטרף לתנועה הפנימית של התשובה.
לפי שאלתך, נכיר כי את ההכרה בחטא כבר עשית, ולטעמי גם החרטה והוידוי מונחים לפתחך.
עליך לקבל לעתיד להשתדל לומר אמת ולא לכעוס, להאמין בעצמך ולשמוח שזכית לתשובה שכזו, וכדברי הרמב"ם, יעיד עליך הקב"ה שלא תחטא שוב.
נסה לחשוב מעט למה היתה בושה באותו מקרה, מה הביא אותך למעידה קלה זו, ותקן את השורש. בכל מקרה, עשה זאת בשמחה ובאמונה.
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם