שאלה
בחג הפסח (שהיה לפני זמן לא מועט..) חשבתי על יציאת בנ"י ממצרים וקריעת ים סוף,וממש שמחתי והודתי לה' על כל מה שהוא עשה לנו. ופתאום הרגשתי אהבה ענקית לה' ושמחה גדולה.ואז באמת חשבתי שאנחנו צריכים לאהוב את ה' ולשים על זה דגש,ולא רק על ידי קיום מצוות (שזה גם כמובן ממש חשוב ונראה לי גם תורם לאהבה שלנו אל ה'). צריך ממש להרגיש בכל רגע ורגע אהבה אמיתית כלפי ה'. גם בקריאת שמע שאנו אומרים בכל יום, יש את הציוויים "ואהבת את ה'","לאהבה את ה'"(רק עכשיו שמתי לב לציווי לאהוב את ה'..).
אחרי חג הפסח פחות הרגשתי את האהבה הענקית שהייתה לי, ואני לא כל פעם חושבת על אהבת ה'..אז אני רוצה לדעת איך אפשר להרגיש את האהבה לה' בכל רגע ושזה לא ידעך במשך הזמן.. כי אני חייבת לאהוב את ה' אהבה עצומה על כל הדברים הטובים שהוא עשה לי ולהודות לו.
ועוד משהו.. יש פסוק בתהילים:"נצור לשונך מרע..סור מרע ועשה טוב.." אז חשבתי שאולי מתכוונים פה ללשון הרע שצריך להתרחק ממנו ולשות ההפך-לדבר לשון הטוב.. יש כזה דבר בכלל לשון הטוב?אם כן מה זה? יש מצווה לדבר על מישהו דברים טובים?
לשון הרע זה להגיד דברים רעים שהם אמת או שקר או לרכל על מישהו. וההפך מזה, זה להגיד *על* מישהו דברים טובים? להגיד *לו* דברים טובים? לשבח אותו?
ומשהו אחרון..:) לפני שאומרים קריאת שמע שעל המיטה, צריך לעשות חשבון נפש.. איך עושים את זה ? לחשוב על כל מה שעשיתי כל היום? ומה לעשות עם זה ? כאילו לשים לב לדברים הפחות טובים שעשיתי ולהזהר לא לעשות אותם עוד?
(סליחה על כל השאלות החוזרות אבל זה כדי שתבינו למה אני מתכוונת..)
תודה רבה רבה !! ושכוייח על האתר!:)
תשובה
שלום לך!
אשריך ואשרי חלקך!! שיש לך כל כך אהבה לה´ יתברך צריכים ללמוד ממך הרבה באהבת ה´ וזה באמת ראוי לכל שבח והערכה וזה המטרה שלנו לדבוק בו ולאהב אותו כפי שתיארת בשאלתך. זה עיקר מה שה´ רוצה- שנאהב אותו.
בחג הפסח קבלת אהבה עצומה לה´ יתברך, ואת אותו אהבה שהיא באה בשל עוצמת החג, קיבלת בהתבוננות על מעשי ה´ יתברך ביציאת מצרים, וזה אהבה ברמה מאוד גבוהה ושוב תרשי לי לשבח אותך על כך, וכך גם בחיי היום יום (אמנם לא באותו דרגה ועצמה אבל כן בדרגה גבוהה יחסית כי אותה אהבה של יציאת מצרים היא מתפרטת אח"כ בחיי היומיום), [בהתבוננות שלך על מעשי ה´], ואפשר לחלק אותם לשלושה סוגי התבוננות: א. התבוננות מעשי ה´ בבריאה ב. התבוננות בהשגחת ה´ על עמו ג. השגחת ה´ עלייך בפרט. ונפרט,
א. כשאת מתבוננת בפלאי הבריאה, איך הכל מסודר והרמוני איך הגוף שלנו עובד בצורה נפלאה, העין וכל החושים, הלב הדם והמח, הכבד הכליות ומערכת העצבים והעיכול, מערכות הגנה, הריון ולידה, ועוד ועוד, פלא גדול ועצום, ששום מדען שבעולם לא יכול לברא כזה דבר, עולם החי והצומח והדומם, התבוננות ביקום, איזה נפלאות יש לבורא בבריאתו, כמה חכמות ה´ שם בעולם, (ביולוגיה, כימיה, פיסיקה, כל חכמות המדע והיקום וכו´)חכמת הגוף והנפש, כשתתבונני באלו הדברים אז תגיעי על ידי זה לאהבת ה´ יתברך ותראי מזה שלתבונתו אין קץ ואין חקר וכמה צריך להודות לו ולאהוב אותו.
את ההתבוננות הזאת אפשר להתבונן בעיקר בשעות הבוקר שאז הוא זמן של התחדשות הבריאה "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". החל מהתבוננות ב"מודה אני", אשר יצר, ממשיך בפסוקי דזמרא (ברוך שאמר עד ישתבח) ויוצר אור,"שמע ישראל ואהבת" וכמובן בתפילה שאנחנו מתבוננים בתפילה אז מתעורר בנו הצורך במה שהקב"ה מביא לנו, רפואה פרנסה וישועה וכו שאז בבודאי שאנו נאהב את מי שנותן לנו את כל אלה וכמובן מודים לו ומשבחים אותו.
מכאן נעבור ל-ב.התבוננות במעשי ה´ על עמו, בהיסטוריה של עם ישראל ששב אחרי אלפיים שנה לארצו ושרד ככבשה בין שבעים זאבים, כל הטוב והשפע שה´ מביא לעמו, כל חג יש לו את האירוע שבו ה´ גמל עלינו חסדו, החל מפסח כמו שהתבוננת בו, שבועות סוכות חנוכה פורים ועוד הרבה ניסים גלויים שמראים את השגחתו יתברך וזה מביא אותנו לידי אהבתו, וההתבוננות הזאת בעיקר באה בחגים, בלימוד ההיסטוריה של עם ישראל, בלימוד אמונה שמביא אותנו לראיה רחבה יותר מה זה עם ישראל ומה יחודו בעולם, ובתפילה בהתבוננות ב"עלינו לשבח" בשירת הים ועוד.
ג. התבוננות בהשגחת ה´ עלינו, "בכל דרכיך דעהו" והכונה שנתבונן במה שהקב"ה נתן ונותן לנו בכח יום ויום, בית לגור אוכל לאכול ובגד ללבוש, שפע ופרנסה, חנן אותנו בכוחות בכשרונות ובערכים, נתן לנו חינוך טוב ומשפחה תומכת, חברים טובים ומורים טובים ועוד.. , פשוט לראות בכל דבר שעובר וקורה לך שהוא מה´. בכל שלב ביום אפשר להתבונן בזה, ולהגיע דרך זה לאהבתו יתברך, ומתוך כך גם להודות.
חשוב גם לדעת שגם אם יש לנו גם ירידות ומכשולים תמיד לנסות ולהתחיל מחדש לאט לאט שלב אחרי שלב, ולהתעצם מזה.
[לשון הטוב]
נכון אמרת, יש כזה דבר לשון הטוב, תמיד אדם צריך להרגיל את עצמו לדבר טוב, על עצמו, על חברו על עמו וארצו, צריך לדון כל אדם לכף זכות (ולא הכוונה שכל מכונית שעוברת בשבת זה לידה אלא שאין לו כוונה לעשות רע ובשורשו הוא טוב למרות שעכשיו הוא נראה רע) כשאדם מרגיל את עצמו לדבר טוב ממילא הוא ימנע מדיבורים רעים. וכמובן האדם צריך לברך ולא לקלל, להודות ולא להיות כפויי טובה, לעודד את חברו ולחזקו, האדם מתקרב אחד לשני ע"י שיחה, וכן בין אישה לבעלה ע"י שיחה, הדיבור של חכמים שהם בנחת נשמעים, כמו שהרמב"ן כותב לבנו באגרת הרמב"ן תתנהג תמיד לדבר כל דברך בנחת לכל אדם ובכל עת ובזה תנצל מן הכעס.. כמו אמרנו בפסח פה-סח, פה מדבר, שזה הקשר שלנו עם משפחתינו "והיגדת לבנך". יוצא שיש חשיבות רבה לדיבור שלנו שהוא יהיה חיובי וטוב ועל ידי זה יהיה לנו יותר קל גם לשמור על הלשון.
[חשבון נפש]
אכן הגדרת נכון, לחשוב על כל מה שעבר עלייך, שעשית או לא עשית במשך היום, אם אי אפשר בפרטי פרטים אז אפשר בכלליות, אפשר איך שרוצים, אפשר לפי נושאים למשל, איך היו התפילות שלי הברכות שלי בן אדם לחברו שלי, מטלות קבלות והחלטות, זה הזמן הנכון לחשוב עליהם. ואכן הגדרת נכון "לשים לב לדברים הפחות טובים שעשיתי ולהזהר שלא לעשות אותם עוד", תמיד לחשוב מה אני יכולה לשפר מה אני יכולה לתקן, ושוב חשוב שלא להתייאש, תמיד תמיד לנסות ולהשתדל, להתמיד ולהוסיף, גם עם יש ירידות וניסיונות.
אני ממליץ לך ללמוד ספר מסילת ישרים לרמח"ל, חוברת "נפלאים מעשיך" של הרב משה צוריאל, וספר "תיקון המידות" של הרב אביחיל.
שנזכה לתקן את עצמנו לדבר טוב תמיד, לאהוב את ה´ יתברך ולעבוד אותו בשמחה! בברכה חן
לכל דבר ועניין - chencorcos@gamil.com