אהבת הארץ

מאיה היקרה שלומות ורוב ברכות, יישר כח על השאלה החשובה והמעמיקה.

מסופר בספר 'איש צדיק היה' את הסיפור הבא:
"קשת יום ומרת נפש סרה לביתו (של הרב אריה לוין) ובקשה בפיה.
- הרשיני לישב בביתך ולבכות בפניך.
- לישב - בבקשה, לבכות - אף זאת, אך לא לפני - אלא לפני הקדוש-ברוך-הוא, השומע קול
בכיות ומאזין לשוועת בני ישראל.
ישבה אותה אשה מולו וגעתה בבכי, וללא הפוגה, ותוך כדי כך שחה לו צרותיה, ועל בעלה,
שחולה אנוש הוא.
- אל נא תבכי, הקב"ה יחוס וירפא.
ימים שלאחר מכן, שוב סרה לביתו וסיפרה לא כי בעלה הלך לבית עולמו, ומררה בבכי.
ניחמה רבי אריה ועודדה בדברים המתקבלים על הלב.
"אקבל נחמתך" - אמרה - "ובלבד שתשיבני מה עלה בגורלן של אלפי דמעותיי, בהן הרטבתי
את ספר ה''תהלים'' שבידי, עת בכיתי לפני ריבונו-של-עולם בימי מחלת בעלי המנוח".
החזיר לה ר'' אריה: "לאחר מאה ועשרים שנה, כשתגיעי לפני בי"ד של מעלה, תיווכחי לדעת
כמה גזרות קשות על ישראל בוטלו בגין אותן דמעות טהורות שזלגו עינייך. אין דמעה
אובדת, והקב"ה סופר ומונה הדמעות ושומרן בבית גנזיו..."
ושוב פרצה אותה אשה בבכי, אולם בדמעות של שמחה...
לימים סרה אותה אלמנה לפתחו אמרה:
- רבי אמור לי את אותן מלים יפות: מה עלה בגורל דמעותי?...." (מתוך הספר איש צדיק היה)

מאיה היקרה, דעי לך וחזקי אחרים בזה, אין שום דבר אובד, כל תנועה פעולה התאמצות ואפי' הכי קטנה משפיעה ומשאירה רושם (שלא תמיד אנחנו רואים) בעולם הזה ובעולמות העליונים.
ודאי וודאי שניתן לשנות את הגזירה ע"י תשובה תפילה וצדקה, ואפילו שנראה לנו שכבר אין דרך חזור אומר לנו הקב"ה - שובו אלי ואשובה אליכם.
את העקרון הזה כולל היישום שלו מצינו כבר בתורה, בבני קורח, על פתח התהום לאחר שחטאו הם אומרים: ,משה אמת ותורתו אמת' וניצולים – החידוש הגדול שה' חידש התשובה מצילה.
[הכל!!! ניתן לשינוי] גם גזירה קשה צריך להתאמץ, והמאמץ הכללי של: אחיזה בארץ חמדה, תפילה, תשובת המשקל לחטא המרגלים, מסירות נפש של עם ישראל, גמילות חסד, התחזקות באמונה (ראי בנספח) ... בע"ה יובילו לביטול הגזירה ולביאת גואל במהרה בימינו אמן.

[אסור להתרפות! רק ההתאמצות עוד ועוד יובליו בע"ה לביטול הגזירה].

בהצלחה למחוזקים, והרבה כח למתחזקים,
שלמה,
Shlomo@makshivim.org.il


[נספח:]
כיצד חיזוק האמונה משפיע על ארץ ישראל לעם ישראל?

מצד ההגיון כשם שיש לנו תשובות רבות מדוע לאהוב את הארץ, ומדוע יש להלחם בתוכנית הזו, כיצד זה מועיל ועוד ימצאו, לצערי, אנשים עם טענות נגד שגם בהם יש לא מעט הגיון (אם כי בשני הצדדים לפעמים נכנסות טענות לא הגיוניות, סתם להרגיז, לא מדוייקות ועוד – על טענות אלו אין אנו דנים כלל)

רעיון הארץ המובטחת עולה כבר בשעת בריאת העולם. סיפור מעשה הבריאה כפי שהוא מובא בתורה, בספר בראשית, יוצר זיקה בין הבריאה לארץ: ["בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ"]. ומסביר רש"י: "מה טעם פתח בבראשית?... שאם יאמרו אומות העולם ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים, [הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו* ברצונו נתנה להם, וברצונו לקחה מהם ונתנה לנו]".

התורה פותחת בהצהרה פומבית, שה' ברא את העולם ששיך לו. מטרתה של הצרה זו היא ביסוס זכותו של עם ישראל על ארצו.

רבי נתן (תלמידו של רבי נחמן מאומן) שואל "[ואם נשיב כך, האם יקבלו את הדברים וישימו קץ להתנגדותם ולמאבקם?]"

ומסביר לנו רבי נתן, שבאמת, דבריו של רש"י מכוונים ליהודים, ולא לנוכרים. יכולתנו להגיב על מתקפות מילוליות ופיזיות המכוונות כנגד יהודים תלויה במידת אמונתנו בבורא עולם. עלינו להשיב לקמים עלינו, שאנו [מאמינים] שה' ברא את העולם ושהוא שייך לו. אם אמונתינו בה' תיהי איתנה, יהיה בה די כדי לשכנע את אנשים סביב שטענת הבעלות שלנו היא אמיתית. וכך הם יקבלו בסוף את דבר האמת שה' ברא את העולם ונתן לנו את ארץ ישראל (ליקוטי הלכות, שומר שכר ד,א).

אם מאמינים אנו שה' ברא את הכל ושהכל נתון בידיו, אזי ניתונה לנו הזכות על הארץ אשר הובטחה על ידו, התורה היא המעניקה לנו את הזכות על הארץ, שהרי ממנה אנו יודעים על הבטחתו של הקב"ה שהארץ אכן שייכת לנו. וכשמקבלים את התורה כפי שניתנה ע"י ה', אנו מקבלים גם את קביעותיה בדבר זכותינו הבלתי מעורערת על הארץ...
אולם, אם נתרפה באמונתינו, יחתור רפייון זה תחת טענת הבעלות שלנו עליה, כל אדם (ובכלל זה גם יהודי) הלוקה באמונתו עלול ערער על אחיזתינו בארץ ולצדד ח"ו בטענות הערבים.

[לפיכך, הצעד הראשון הדרוש לשם הבטחת אחיזתינו בארץ הוא חיזוק אמנתינו בה'.]

כמובן שניתן להאריך עוד הרבה ולפרט עוד אך מקווה אני שהתחלתי לענות ואידך זיל גמור.