תפילה מתמשכת שלא התקבלה

שלום יקרה,

העלית בפנייתך כמה שאלות, מקווה שאגע בכולן בתשובתי.

אתחיל מהסוף, שאלת האם הקב"ה שומע אותי בכלל? אז בהחלט הוא שומע. הוא לא רק שומע אותך, אלא הוא נמצא איתך רגע רגע, שעה שעה. הוא איתך גם בתפילות, גם בבכי וגם בשתיקות. "אנוכי עימו בצרה". גם בקושי ריבונו של עולם איתנו. רק לפני שבוע חגגנו את החג שמסמל את ההסתרה הזו, פורים, "אנוכי הסתר אסתיר". החג שבו אנחנו חוגגים את ההצלה הכי טבעית כביכול והכי נסתרת, לא יבטל לעולם. מה שמראה שייתכן שלעולם נצטרך להתמודד עם ההסתרה הזו שאינה קלה לאיש ועם זאת מראה שה' נמצא עימנו בכול, גם במשתה הטמא של אחשוורוש.

חשוב לומר ששאלתך אינה כופרת. נשמע שאת כותבת מתוך כאב ורצון להתקדם. כל דבר בחיים בא לגדל אותנו, לכן אדרבה טוב שלכך את מכוונת, את עומדת מול המציאות ומנסה לברר את הדברים על מנת לגדול ובוודאי לא על מנת להתריס.

שאלת אם הקב"ה נותן קשיים רק למי שצריך לתקן את דרכיו? אם נהיה טובים יותר, הקושי יסור מעלינו? ייתכן שלעיתים התשובה לשאלות אלו היא "כן" אך לרוב בוודאי שאין זה כך בשל העובדה הפשוטה שכולנו צריכים להתקדם בחיים, תמיד, בכל גיל ובכל מצב. בכוחו של הקושי לחזק את רצונו של האדם, לתת לאדם פרופורציות, ואפילו לקדם את האדם למצב נפשי גדול יותר, איתן יותר וחזק יותר ולהוציא את כוחותיו לפועל ביתר שאת. אם נחזור לפורים, לא בטוח שאסתר ידעה על כוחה לעמוד על שלה שעזר לה לעמוד מול המן או על צניעותה שהפגינה בחצר מלכות אחשוורוש.

הקושי שלך סוער כרגע בך והוא זועק מכתיבתך בכל אות ומילה. את מתארת שאת מרגישה שאינך יכולה להכיל את גודל הכאב. אך האם קושי שווה רע? האם תיקון המידות שווה חיים ללא קשיים? ואם אני לא רואה את מבוקשי כרגע, זה אומר שאינו מקבל את תפילתי? התשובה לכל השאלות האלו היא "לא", או ליתר דיוק "לא בהכרח". קושי אינו בהכרח רע מוחלט, עם כל כמה שהרגש סוער שוצף ובועט בנו. קושי גם אינו בהכרח קושי שמגיע משמיים כעונש על התנהגות לא טובה או על אי הליכה בדברי המצוות. כמו כן, אם הקב"ה אינו נענה למשאלת לב פנימית שזועקת בקרבנו על שרק יפסיק כבר הכאב, אין זה אומר שאינו שומע אותי ואין זה אומר שהוא אינו איתי. זה אומר שיש לו דרך משלו לנהל את עולמו, שאינה תמיד ברורה לי. ייתכן שבעוד פרק זמן מסיים אצליח להבין מדוע נחת עליי הקושי הזה אך סיכוי גבוה יותר שאצליח להבין זאת רק בתום 120 שנות חיים. לכן אי הבנתי את כוונותיו של הקב"ה אינה שוללת את העובדה שהוא אוהב אותי ורוצה בטובתי, גם אם מביא עליי קשיים, ניסיונות והתמודדות! אלא להפך אפשר לומר, הוא רוצה בטובתי ולכן הוא עוזר לי להתקדם ולהתעלות. בעניין הזה אני מציעה לך לשמוע את שיעורו של הרב חגי לונדין מתקופת מבצע שובו אחים וצוק איתן. הוא מדבר בשפה ברורה וקלה להבנה. אם המסרים הללו נכונים בהתמודדות הלאומית, אני חושבת שהם נכונים גם ברמה הפרטית. הנה הקישור. http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=57276&cat_id=4441

שאלת גם כיצד לא לכעוס על הקב"ה. ייתכן שאני טועה, אך איני חושבת שזו מטרה בפני עצמה. מותר לכעוס על הקב"ה. מותר לכאוב, מותר להרגיש, מותר לזעוק ולהגיד שאיננו מבינים את דרכיו. כל אלה לגיטימיים. גם משה שאל "האיש האחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?" בעניינו של קורח. עם זאת, בשלב מאוחר יותר כדאי לנסות להשליט את השכל על הרגש ולהביא את עצמנו להבנה שלקב"ה יש דרך משלו שבה הוא מנהיג את עולמו .יתרה מכך, משום שה' טוב לכול, בוודאי דרכו טובה, גם לנו וגם אם כרגע היא לא נראית כך.

דבר אחרון, כתבת שאת מרגישה שאת מתמוטטת, שאינך יודעת מאיפה להתחיל. איני יודעת באיזה נושא מדובר אך יודעת דבר אחד שאותו ציינת בעצמך- אם יש לך קושי בחיים, בהכרח יש לך כוחות להכיל אותו, לגדול ממנו ואפילו להתחזק ממנו. לכן את בוודאי חזקה ובוודאי יש בך כוחות גדולים ואדירים שייתכן ואפילו אינך מודעת לקיומם. אני מציעה לך לחשוב בעצמך ואפילו אולי להתייעץ עם אנשים שקרובים אלייך, מה הן החוזקות שבך שאת יכולה להתרכז בהן כרגע כדי להתמודד עם הקושי? ואפילו את יכולה להתפלל עליהן ועל כך שהן יתממשו בצורה נכונה ומדויקת בשלב זה.

יש עוד המון מה לדון ולומר בעניין הזה. מקווה שפתחתי כיווני מחשבה להתמודדות הזו. מוזמנת לשאול ולהתייעץ עוד במייל שלי או באתר.

מאחלת לך שה' ייתן לך המון כוחות להתמודדות זו ולהתמודדויות אחרות בחייך ותעלי מעלה מעלה.

כל טוב,

רינת rinathaber@gmail.com.