קשה לי לשמוח כל הזמן

שלום יקרה,

מה שלומך?

נשמע שאת מיוחדת מאוד. יש בך רצונות גדולים. עצם הרצון לשמוח כל הזמן ולהאמין שהכול לטובה ועוד יותר עצם הרצון להשתנות להתקדם הלאה, אינם מובנים מאליו והלוואי שהרצונות האלה והכוח שיש בך לממש אותם יקדמו אותך לעבר השאיפות שלך.

נכון, העולם היהודי והעולם בכלל מחדיר לנו לא מעט סיסמאות שמצהירות שעלינו לשמוח תמיד, כמו למשל אלה שהזכרת. אבל אם תסתכלי על מעגל השנה ומעגל החיים היהודי מקרוב יותר, תגלי שיש לנו הרבה זמנים שאנחנו מצווים לשמוח בהם אך יש גם זמנים שעלינו להפחית מהשמחה שבנו. יש סוכות, אבל יש תשעת הימים ותשעה באב, יש יום העצמאות אך לפניו מגיעים יום השואה ויום הזיכרון, אנחנו מקיימים מעמד חופה מרגש ומשמח (שגם בו אנחנו מזכירים את ירושלים ושמחתנו לא שלמה) אך גם יושבים שבוע שלם ואבלים על קרוב שנפטר.

התורה מתייחסת לאדם כמכלול שיש בו מגוון כוחות ויצרים: טובים ורעים, שמחים ועצובים. מובן שעלינו לשלוט בכוחות האלה אך לא צווינו להדחיק אותם ואם התורה נותנת לאדם מקום להתאבל, מי אנחנו שנמנע מעצמנו את זה? הדחקת רגשות עלולה לגרום להתפרצות לא מבוקרת של הרגשות שאיננו רוצים בה ולתגובות שליליות שלנו לסובבים אותנו. לא סתם ניתנה לנו היכולת לחוש, לחוות "דעה" סובייקטיבית על המציאות ולבחור בבחירה הנכונה לנו. הרגשות השליליים, כמו הרגשות החיוביים, יכולים לסייע לנו בבחירות שלנו ולדעת מה מתאים לנו. אם למשל מקום מסוים מדכא אותי, אם אני יכולה, אולי אנסה להימנע מלהגיע אליו וכן להפך אם אדם מסוים משמח אותי ומיטיב איתי, אתקרב אליו עוד.

אמונה היא ההבנה שהכול נובע משורש אחד וממקום אחד. כל מה שעובר עליי מגיע ממקום אחד ויש לו תכלית וסיבה. לכן ייתכן שנפגוש במהלך חיינו ניגודים, דעות והפכים שיראו לנו הכי לא מובנים, אבל עלינו להבין ולהפנים שכולם מגיעים מתוך מקור אחד – "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". אם כל הכוחות שבנו וכל המאורעות שעוברים עלינו מגיעים מה', עלינו להוביל את כל הכוחות שלנו ולנתב את החוויות שלנו לעבודת ה' נכונה ובריאה. למשל, רגש הקנאה הוא רגש שנראה לנו שלילי אך עדיין פנחס קיבל כהונת עולם בגלל קנאתו וחכמים הורו לנו "קנאת סופרים תרבה חוכמה". אמונה איננה הכחשת המציאות ודחיקת הרגשות אלא דווקא דיוק הרגשות ומציאת מקום להן בתוך המציאות.

טוב, אז איך בפועל אני מדייקת כל רגש ורגש ובעיקר את רגש השמחה?

יש כאן שתי תשובות שעוסקות ביישום של השמחה שיכולות לעזור בזה –

https://www.makshivim.org.il/answer?id=920729

https://www.makshivim.org.il/answer?id=914930

רק אוסיף שני דברים.

האחד, כל עבודה וכל שינוי מצריכים הדרגתיות, זמן וסבלנות. בימים אלה של חנוכה, אנחנו מדליקים נרות לפי בית הלל, מוסיף והולך, כל יום מוסיפים עוד נר עד שביום השמיני כל הנרות דולקים. ואיננו נוהגים לפי בית שמאי, פוחת והולך, מדליקים ביום הראשון את כל הנרות ובכל יום מורידים נר אחד. זאת משום שבעולם הזה אנחנו זקוקים להדרגה ושלבים בתהליכים ואנחנו לא יכולים לקפוץ ממדרגה מסוימת למדרגה גבוהה יחסית. לכן חשוב לזכור להתקדם בצעדים קטנים ולא להתבאס מעצמנו שאנחנו לא מצליחים הכול בבת אחת. אנחנו בני אדם. כדאי לקבוע לעצמנו מטרות קטנות לצד המטרה הגדולה וברגע שהשגנו מטרה אחת, להמשיך לבאה. כך יש סיכוי שנצליח לעמוד במשימתנו ובמטרתנו ולא נתייאש ממנה.

השני, שמחה כמו כל רגש אחר היא סובייקטיבית, אישית ומשתנה מאדם לאדם. לכן חשוב שתסתכלי אך ורק על עצמך. תלמדי מהניסיון שלך, מה משמח אותך ומה לא ובעיקר תבדקי איך לך נוח להראות את השמחה. לא כל אדם מבטא רגש מסוים בדרך מסוימת, יש אדם שבוכה משמחה, יש אדם שמתלהב, יש שצוחק, יש שמחייך ויש ששומר אותה בתוכו. השמחה היא בעיקר הרגשה פנימית שלך, של נחת, טוב, הקלה, וכן גם של אמונה.

מקווה שהדברים יעזרו במעט. מוזמנת להוסיף, לשאול ולהתייעץ עוד במייל שלי או באתר.

הלוואי שתשרה בך שמחה פנימית שתשפיע על כל חייך.

חנוכה שמח,

כל טוב, רינת rinathaber@gmail.com.