שאלה
שלום רב,
ראשית כל, חייבת לשתף שהאתר הזה מדהים, אני מוצאת את עצמי לעיתים קרובות נכנסת וקוראת שאלות ותשובות בנושאים שונים שעוזרים לי להתמודד עם שאלות שגם אני נתקלת בהן לא מעט.
אני כרגע נמצאת בשנה ראשונה בשירות לאומי, שנה בעלת המון משמעות על עיצוב הזהות שלי, שנה שבה אני עוברת תהליכים פנימיים מדהימים ועוצמתיים אך גם מורכבים.
הגעתי לשירות עם ציפיות להתקדמות במישורים שונים בחיים- חברתית, מקצועית, דתית..
לצערי אני חשה אכזבה בתקופה האחרונה בהיבטים שונים.
אני מוצאת את עצמי נופלת שוב ושוב באותן הנקודות שמעדתי בהן בעבר ..
מבחינה חברתית- אני מרגישה שזו האכזבה הכי קשה שלי השנה.
באתי לשנה הזו עם ציפיות חברתיות גבוהות מאוד ולצערי לא הצלחתי להגיע לסיפוק בקשרים החברתיים שלי. אני חשה הרבה פעמים שאינני מסופקת מהמערכות יחסים שיש לי ויצרתי עד כה.
מרגישה שבכל קשר יש נקודות לא שלמות.
מבחינה דתית- בחרתי השנה לקחת כיעד להתחזק מבחינה רוחנית, לשמוע יותר שיעורי תורה, לקרוא ספרי אמונה ואכן אני מרגישה שישנה התקדמות .
אך לצערי מרגישה שבתקופה האחרונה אני חווה המון ניסיונות מריבונו של עולם, וזה מערער לי את האמונה. אני מאמינה שהכל לטובה ומה שצריך לקרות- קורה.
אך ברגע הניסיון אני נופלת ונשברת.
מבחינה מקצועית- אני מרגישה שהתפתחתי במהלך השנה הזו ורכשתי הרבה יד.
אך מנגד, בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי ללא מוטיבציה ורצון לעשייה, ללא מצב רוח חיובי והרבה מחשבות מטרידות בעניינים שונים בחיים שמקשים עליי לממש את עצמי.
לסיכום, השאלה שלי היא כיצד להפיג את תחושת הריקנות, חוסר המשמעות בחיים?כיצד ליצור חיים שיש בהם סיפוק ומימוש עצמי? כיצד להרגיש שבאמת אני צומחת מכל משבר?
תודה מראש:)
תשובה
שלום שלום לך יקרה.
מה שלומך?
יש משהו בשאלה שלך שממש נגע בי. אני חושבת שזו בגדול שאלת החיים וכל אחד מתמודד איתה בצורה כזו או אחרת בתקופות שונות בחייו.
על מנת לענות לשאלה צריך להקדים כמה דברים חשובים.
מובא הרבה בחסידות על תנועה נפשית שנקראת "רצוא ושוב". 'רצוא' זו התנועה הנפשית שרוצה, שמחה, מתקדמת, זזה קדימה, מניעה תהליכים בצורה יעילה וכו'.
'שוב' זו התנועה שבה אנחנו נסוגים אחורה, ממש כמו גלי הים. כוחותינו כאילו בכינוס, אנחנו "לא מה שהיינו פעם", פחות קל לנו לשמור על העקרונות שלנו, וכאילו נדמה שאנחנו ברגרסיה של כל התהליכים הטובים שהיינו בהם פעם.
אומר הבעש"ט - "אדם צריך להיות בקיא ברצוא ובקיא בשוב." מה זאת אומרת?
אם נדמה לנו שתנועת החיים "הרצויה" היא רק הרצוא, ואליה אנחנו מחכים וכל זמן וכל פעם שאנחנו בתנועת ה"שוב" זה מבאס אותנו ורק מחכים שהיא תגמר- זו לא הדרך הנכונה בעבודת ה'.
אנחנו שואפים להבנה מלאה בעבודת ה' שכוללת גם את הרצוא וגם את השוב, ומנסה לקלוט את הדברים הטובים שיש בשוב למרות שהוא נדמה כאילו שום דבר טוב לא צומח בו.
דבר נוסף הוא היותנו נשים.
אישה ממש מחוברת למחזוריות של הטבע, ואפשר לומר אפילו (שמעתי זאת בשם אסתר גופר שמעבירה סדנאות על מהותן של נשים) שמה שקורה בטבע בשנה קורה אצל אישה בחודש. יש לנו תקופות של חורף, של סתיו, קיץ ואביב. והיכולת שלנו לשהות בחורף, מלשון "חרפה", להסכים לזה שלפעמים אני חורפת ואני לא במצב הכי מושלם שלי, זה אחד הדברים הכי חשובים.
בחורף קורים דברים מתחת לפני השטח. המון תהליכים שאנחנו לא יודעים בכלל שהם מתרחשים ובקיץ (ז"א הזמן השמח והפורה שלנו) יצאו החוצה-
הכל מתחיל בחורף.
אז איך עושים את זה בפועל?
איך לוקחים את כל הטוב מהחורף הזה, מהזמן של ה"שוב" והריקנות?
דבר ראשון, ואולי הכי חשוב- לא לפחד מהזמן הזה. להיות בו, בנחת. בלי לחץ.
גם אם הפנים שלי פחות מאירות, ואני פחות שמחה, הכל בסדר.
לדעת לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי באמת גם בזמנים כאלה. זו מטרה בפני עצמה- היא לא מטרה משנית, זה ממש אחד הדברים הכי גדולים שנבנים ב"שוב". הקבלה העצמית ללא תנאי.
דבר שני זה להתבונן. מה קורה לי? מה התחושות שלי? מה אני מרגישה מול כל הדברים שקורים לי?
לקחת לך זמן ביום שאת יושבת ומתבוננת. אפשר בכתיבה, או בדיבור, או בראש.. אבל שיהיה זמן קבוע ביום שאת ממש מתבוננת ברגשות ובמחשבות שלך ומנסה לשמוע מה מתרחש בתוכך.
דבר נוסף שנשמע מוזר ולא חשוב , אבל בעיני הוא ממש חלק בלתי נפרד-
לבדוק שכל מה שעובר עלי לא קשור פשוט לצרכים של הגוף שלא מקבלים מענה.
על מנת שאנחנו נהיה בתפקוד תקין אנחנו צריכים לאכול אוכל בריא, לישון מספיק שעות, להחשף לשמש 20 דקות ביום, לנשום נשימות עמוקות ולעשות מעט פעילות גופנית.
בדר"כ בת שירות ממוצעת אוכלת המון בצקים, לא ישנה טוב בלילה וכו'. כדאי לבדוק את הדברים הנ"ל, האם התזונה שלך מיטיבה איתך? האם את ישנה מספיק שעות? וכן הלאה.
הדברים הללו חשובים לא פחות מכל מה שאמרתי קודם.
ואחרון אחרון חביב, תפילה! תפילה תפילה..
לפתוח את הלב מול ה', לבקש שיאיר לנו, שנזכה להתקרב לעצמנו בשמחה ובנחת..
כל הכבוד על השאלה, על הרצון לברר ולגדול באמת.
מקווה שהארתי ולו במעט.
מוזמנת בשמחה להמשיך לשאול באתר או במייל שלי,
שיר
shiryozev@gmail.com