שאלה
בס"ד
שלום רב,
חלמתי חלום שסבי ז"ל פוגש אותי בתפילת נעילה ביום כיפור, מחבק אותי ופונה אל קהל המתפללים כשהוא שמח ומברך אותי למציאת זיווג .
מה פשר החלום ? שמחתי מאוד לראות את סבא שלי שמח ושהוא מברך אותי ומחבק אותי, אבל האם העבודה שהברכה ארעה ביום כיפור בתפילת נעילה יש בה משהו מסוכן?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אכן תפילת נעילה בחלום נחשבת בין החלומות שמצריכים תענית.
אני מצרף לך כאן תשובה של הרב אבינר שליט"א בנושאים אלו:
חלומות
שאלה: אנשים חולמים כל מיני חלומות, חלומות טובים, חלומות רעים, חלומות מוזרים. האם יש להם משמעות רוחנית, או שהם חסרי כל פשר, ואפילו אם יש להם ממשות, האם בריא להתעסק בזה?
תשובה: מרן הרב קוק כתב שהתורה הרחיקה אותנו מלצלול בכל מיני חזיונות בלתי ברורים, ואסרה אוב, ידעוני, דורש אל המתים וכל מיני כישוף, אלא הדריכה אותנו להיות חיים עם החיים. יוצא מן הכלל היחיד הוא החלום שהתורה הדריכה להתייחס אליו בחיוב ולימדה שגם סדרי החלומות הנם מדויקים כמו סדרי הטבע הגשמי (אגרות הראיה, אג' עט). והרי אנו רואים שהתורה לימדה שהיתה אמת בחלומות יוסף, פרעה ונבוכדנצר. וכן מול חלום רע, קבעו חכמים תענית חלום, הטבת חלום ואמירה מיוחדת בזמן ברכת כהנים.
אולם במה דברים אמורים? בזמנים הקדומים. אבל בדורות האחרונים, גדולי הפוסקים המעיטו מאד בתשומת לב לחלומות (עיין בפסקי תשובות על משנה ברורה רכ א את המקורות שלהלן). וגם על חלומות שנכתב להתענות עליהם אפילו בשבת (שו"ע או"ח רפח ה), אמרו לא להתענות ביום חול ולא לעשות הטבת חלום ואף לא לומר ריבונו של עולם בשעת נשיאת כפיים. ובכגון זה כתב החזון איש: "הרבה פעמים חלמתי כמו אלה ולא שמתי לב לזה, ונכון שתאמר ריבונו של עולם בעת נשיאת כפיים" (אגרות חזו"א ב קמט).
והסיבה לכך היא שהם החליטו שהם מסוג החלומות שחז"ל קבעו שהם חסרי משמעות, ואין מראים לאדם אלא מהרהורי לבו (ברכות נה ב) כמו שכתב דניאל: "רעיונך על משכבך סליקו" (דניאל ב כט)
למשל, כתב המשנה ברורה שחלום רע אחר תענית אינו מעורר דאגה בהיותו תוצאת העינוי, וכן כל חלום הבא אחרי צער גדול (שו"ע או"ח רכ שעה"צ א).
וכן חלום שנפלו שיניו, כשיש לו כאב שיניים אינו מדאיג (שו"ע או"ח רפח, מ"ב יח), או הרהר ביום וחלם בלילה מה שהרהר (שם ז).
וכן כתב הכף-החיים ביחס למי שחולם שהוא ביום הכיפורים בעת נעילה בימים הסמוכים ליוה"כ (שם כה"ח יז). וכן רבי יצחק אברבאל על חלום רע של אדם שאינו בקו הבריאות (פרשת מקץ).
והנה בזמננו השתנו מאד סדרי החיים לעומת הזמנים הקודמים שהיו שלווים, רוב האנשים חיו בכפרים או בעיירות קטנות רחוקות מהחיים ההומים ולא היו חשופים לחדשות מרעישות.
אבל בימינו, אנשים מופגזים במידע יומם ולילה דרך כל אמצעי התקשורת ושומעים על כל מיני מאורעות רעים וקשים. לא בהכרח שאדם יחלום על כך למחרת, אך הדברים נאגרים בתת-מודע, והם בוקעים החוצה בחלומות לעת מצוא, ובהיותם מעוררי דאגה וחרדה, הם מופיעים בצורת חלומות בלהה (פסקי תשובות שם).
וכבר כתב ערוך השולחן שאנשים ששקועים בהבלי העולם הזה, הדברים באים לידי ביטוי בחלומותיהם, ובמיוחד אם אוכלים הרבה לפני השינה, שתהליך העיכול פועל על הדמיון, ואין החלומות אמתיים ואין בהם ממש (ערוה"ש או"ח רכ א).
לכן אין לאדם לדאוג כלל מכל חלומותיו, ואינו צריך להתענות תענית חלום, ויש גם לקחת בחשבון שתעניות מחלישות את עבודת ד' ולעיתים גורמות לכעס ולעצבנות (ערוך השולחן, שם יג).
אבל אם בכל זאת אדם מוטרד מאוד, הוא יוכל לעשות הטבת חלום בפני שלושה חברים או לומר ריבונו של עולם בזמן נשיאת כפיים. אגב, גם בזמנים הקדמונים, דין הטבת חלום הוא רק במי שנפשו עגומה (שו"ע או"ח רכ א). בוודאי מה טוב ללמוד תורה ולתת צדקה, וגם יעשה תשובה, וטוב לו.
מתוך
http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=824