סטודנט מתקשה עם לחץ, ציונים נמוכים וירידה ברוחניות

שלום צדיק! מה שלומך?

מה הסיבה שאני כותב "צדיק"? כי למרות הקשיים הלא קלים מולם אתה מתמודד, ולמרות המשבר אותו אתה מרגיש בחיים – יש בך רצון עז להמשיך להתעלות! יישר כוח גדול!

מקווה שהקב"ה יעזור לנו להגיע יחד לתשובה הטובה ביותר. ב"הצלחה!

ברשותך, קודם כל נבהיר נקודה חשובה, אותה אולי כבר הבנת: לימודים בישיבות הסדר שונים כמעט מהותית מלימודים במוסדות אקדמיים.

הישיבות הינם כמו קונכייה. שומרות על הלומד מהשפעות מזיקות ומקשיים באמונה. כל זה עד שהלומד פורח – והגיע הזמן ש"יצא לאוויר העולם". ילמד, יקים משפחה וכוליה...

איני יודע באיזה מוסד אקדמי אתה לומד, אבל בלא מעט מהמוסדות האקדמיים הלימודים הינם מעורבים בנים-בנות, חלק מהלימודים עצמם לא הכי "תורניים", אין הרבה זמן להתפלל (זה נקרא "תפילת בעלי-בתים") ועוד...

אחרי שהבהרנו את זה, נתמקד בשאלה עצמה. אבהיר שלא כתוב בשאלה את הלחץ שמאחורי התואר ואת תחומי החיים עליהם אתה כותב. לכן, אכתוב מה שאני משער שהתכוונת, ואתה מוזמן לתקן אותי בתגובה למייל.

בכל תואר, ובכלל בכל דבר בו אנו משקיעים, הזמן הכי-הכי קשה ומבאס באמת הוא באמצע. רגל אחת בפנים רגל שנייה בחוץ. יש הרגשה אמיתית שהכול יכול לקרוס למרות השתדלותנו. דוגמה אקדמית: חרישה למבחן לא קל. דוגמה תורנית: השלב בו עמלק תמיד תוקף הוא רק באמצע הדרך – למשל, בין היציאה ממצרים למעמד הר סיני.

ועכשיו השלב האמצעי בשאלה – אנחנו נמצאים קצת אחרי תחילת סמסטר ב' בשנה השנייה (מתוך 3?). אמצע השנה שבאמצע התואר. אנחנו רואים מה השגנו עד עכשיו וכמה עוד נשאר לנו לעשות. ממש אפשר להתבאס מכל הלחץ הזה! ומה עם הדברים האחרים בחיינו? חיינו הם רק חרישות?!

בגלל שאיני מכיר אותך אישית, את האופי שלך ואת החיים האישיים שלך, אתן עצות שאני חושב שיעזרו - ואתה מוזמן לקחת מה שלדעתך מתאים ועוזר לך.

כהקדמה, מומלץ לשאול את עצמנו (או לברר בעזרת בעל מקצוע, יש במוסדות אקדמיים): האם זה הכיוון שאנו רוצים להשקיע בו? האם את תחום זה אנו אוהבים באמת? בתארים ריאליים יש לא מעט אפשרויות השקה בין תואר לתואר, ואז משלימים קורסים מהתואר אליו עוברים או שמוסיפים שנה. כי מה שאוהבים – לפעמים נותן כוח! (בקיצוניות, מכיר אנשים שאוהבים תואר שונה ממה שלמדו ואת הקורסים בו – ולומדים תואר ראשון נוסף!).

לסיום - לימוד ועשייה. לימוד: ממליץ לך על שילוב חיי תורה לפני, אחרי או בין הקורסים. לקחת ספר תורני אחד ולהתמקד בו, ואם ניתן – בזמן קבוע. אם יש אצלכם בית מדרש או אפילו בית כנסת, חפש חברותא, אולי תמצא מישהו ותקבעו ללמוד. אם יש אצלכם במוסד או קרוב אליכם ישיבה או אפילו בית חב"ד – דבר איתם והם ישמחו לסייע לך (ממליץ על ארוחות חב"ד).

עשייה: בנוגע להתקדמות בחיים בקצב שיש לך, אתן כמה עצות. אבל חשוב שתזכור: "להתקדם בחיים" הוא מושג לא קל, מאיים ומשתק. מומלץ לפרק אותו – ולנסות בעזרת השם להתמודד עם כל קושי בנפרד, לאט-לאט (ואם אי אפשר - מעט בעיות בכל פעם).. "הפרד-ומשול!".

חברים: אם יש לך קשר טוב וחזק עם חבר מבעבר - ממליץ לך להשתדל לשמר אותו מפעם לפעם. להיפגש בזמן נתון או אפילו רק לדבר בטלפון או ברשתות החברתיות לעתים.

"חלוקה": לחלוק עם חברים מהמוסד האקדמי את הקושי, אפילו אלו שלא מהתואר שלך. גם להם יש קשיים ואולי תוכלו לסייע אחד לשני.

רגשית: עידוד ונתינת עצות בכל נושא. חברתית – בירור האם ישנם פעילויות (לגיטימיות) של הסטודנטים שייתנו כוח.

לימודית: שיתוף חומר לימודי ועזרה למתקשים (מכיר מוסד בו הסטודנטים הקימו לעצמם מייל בו כל אחד שלח אליו סיכומים, ובתקופת מבחנים הקימו לעצמם קורסים בהם הסטודנטים המוצלחים היו המרצים).

סיוע מהמוסד: אם יש צורך – לבקש מהמחלקה או מדקנט הסטודנטים סיוע בכל דבר (הם מחויבים!). נתינת סטודנט בוגר הקורס שיעזור מטעמם, בדיקה איך ניתן להקל, וגם נתינת סיוע בחלק מהדברים שאפילו לא קשורים ללימודים.

קשר: אפשר ליצור קשר עם המרצים עצמם שייתנו עצות כיצד להצליח בקורס שלהם (חוץ מללמוד) ואם הם יכולים לסייע. וכדאי גם ליצורקשר עם אגודת הסטודנטים שיש להם ניסיון (הם בעד הסטודנטים).

לסיום אתן משפט שאשמח אם תחזור עליו כמה פעמים: לא משנה מה יהיה הציון – בשביל כולם ויותר חשוב - בשביל הקב"ה אתה כוכב! כמו שכותב רבינו צדוק הכהן מלובלין, בספרו "צדקת הצדיק" (תורה קנ"ד): "כשם שצריך אדם להאמין בה' יתברך כך צריך אחר כך להאמין בעצמו! רוצה לומר , שיש לה' יתברך עסק עמו.... רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים יתברך שמו ושה' יתברך מתענג ומשתעשע בה כשנעשה רצונו".

מקווה שעזרתי. אתה הרבה יותר ממוזמן להגיב לי במייל לכל עניין ואשמח לנסות לסייע.

ב"הצלחה

דורון

dozkih@gmail.com