שאלה
שלום רב. לצערי אמי נפטרה לפני כחודש. אשתי צריכה לנסוע לנסיעת עבודה לחו"ל לפרק זמן של שבועיים בארה"ב. בסיום פרק העבודה, היא חשבה לעצור ולטייל מספר ימים בניו יורק ושאתלווה אליה. כמו כן, אני חשבתי לשלב עם זה, ביחד עם אשתי, גם ביקור מולדת בשיקגו (בו נולדתי וגדלתי) -- לרבות ביקור בבית בו גדלתי, סיור בבתי ספר בהם למדתי, וכו'.
אני מבין שיש אבחנה בין טיול לשם מנוחה לבין טיול לשם הנאה.
אבהיר שאינני נוסע למטרות נופש או מנוחה (דבר המותר), אלא פשוט שוקל להתלוות לאשתי כדי להיות ולטייל אתה.
שאלותיי הן:
1. האם סיור בעיר ניו יורק מהווה הנאה שאסורה? -- האם אטרקציות תיירותיות כלליות למיניהן מותרות? פסל חירות, מטה או"ם, וכו' -- להוציא כמובן כל דבר הקשור למוסיקה כמו מופעים או תיאטרון, כו'. אני מדבר בעיקר על מבנים ומוזיאונים.
2. האם הביקור בנוף ילדותי בשיקגו מהווה הנאה שאסורה? מדובר כאמור בביקור נוסלטגי בעיקרו.
אוסיף ואציין:
* יום ההולדת של אשתי (ועוד עגול) שלה יפול על אותם ימים בניו יורק שסיפרתי עליהם, כך שההצטרפות שלי אליה היא גם בבחינת לשמח אותה ביום חגה.
* אני ואשתי נמצאים בתוך שנת הנישואין הראשונה. (אמי נפטרה מספר ימים א-ח-ר-י החתונה.) יש האומרים שיש לכך משמעות/השכלות לעניין האבל או בכלל. האמנם? אם כן, אלו?
-- אני ממש קרוע מבפנים אם לנסוע או לא. אמי, שהייתה חובבת טיולים מושבעת, וודאי היתה שמחה. מאידך, מפריע לי שאני קורא בהרבה מקומות שאם מדובר בטיול לשם הנאה, שהדבר אסור בתקופת האבלות, וברור שאני מתלווה אליה גם כדי להנות.
אוסיף רק נקודה אחרונה: מאוד יתכן שעד סיום שנת האבלות אני ואשתי כבר נביא ילד לעולם, מה שיסבך אפשרות של "ירח דבש"/חגיגת יום הולדת עגול--- מאוחרים לאחר תקופת האבלות.
תודה על הסבלנות, וסליחה על האריכות.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
השו"ע (סי' שפ סעי' כה) כתב:
על כל המתים אסור עד ל' יום לילך בסחורה למרחוק, דאיכא פרסום גדול ודומה לשמחה שהולך בשיירא גדולה ושמחים הרבה בדרך; באביו ואמו, עד שיגערו בו חביריו ויאמרו: לך עמנו.
האיסור הוא ללכת בשיירא גדולה ושמחים הרבה בדרך, אבל לנסוע באופן משפחתי בלבד, יש מקום להקל שאין זו שיירא ולא שמחה גדולה. מכאן שנסיעה של זוג שלא לצורך שמחה מיוחדת מותרת.
לעניין נסיעה לחו"ל הרמב"ם הל' מלכים פ"ה ה"ט פסק שאסור לצאת לחו"ל אלא לשאת אשה, ללמוד תורה ולמסחר. ובנדון שלך אשתך יכולה לנסוע מכיוון שזו נסיעת עבודה, וזה כלול במושג של סחורה. לגביך נראה שאם האשה רוצה שבעלה יסע עמה לזמן קצר (כשיש כבר כרטיסים חזור) אפשר להתלוות עמה שיש בכך גמילות חסד עם האשה שלא תהא בגפה. כמו כן מכיוון שאתם בתוך שנת נשואין ראשונה יש מקום נוסף לחזק את הזוגיות המשפחתית ולהחשיב זאת גם כנסיעה לצורך מצוה כפי שהתירו לצאת לחו"ל כדי לפגוש בני משפחה, כך התירו לחזוק הזוגיות בינכם. על כן נראה שאם זו נסיעה לזמן קצר אפשר להקל גם ביציאה לחו"ל.
בדבר שאלותיך אודות מה מותר בחו"ל בשנת האבל. יש לדעת שלא אסרו על אבל במשך השנה הנאה, אסרו שמחה, ולכן הנאה ממוזיאונים ומבנים שונים לא נאסר, רק שירה ושמחה נאסרה, ואין אנו אוסרים יותר על מה שאסרו חכמים.
אמנם יש להקפיד שתוכל להתפלל כל התפילות בנסיעה כדי שתוכל לומר קדיש לעלוי נשמת אמך ז"ל. ואם אינך יכול להיות בטוח בכך תוכל לשכור אדם מיוחד שיאמר קדיש לע"נ בפעמים שחלילה לא יהיה לך מנין.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ