שאלה
שלום כבוד הרב, יש לי שאלה, אני נערה מבאר שבע, ויש לי מתנה שהקדוש ברוך הוא נתן לי והיא יכולת השירה שלי, אני מרגישה שה' בירך אותי בקול יפה, אך אני לא יכולה לממש את עצמי.
אנחנו לומדות בשיעור מחשבת על תפקיד האדם בעולם ואני פשוט מרגישה שזהו היעוד שלי, להופיע, לשיר, כמה אני רוצה להיות מהזמרים שעומדים על הבמות הגדולות, ששרים מהנשמה שלהם , אבל אני לא יכולה. וכמה זה מדכא אותי, קשה לי לחשוב שאני בתור מדריכה, מעבירה פעולה לחניכות, שהן צריכות לממש את הטוב שבהן, שללא קיום ייעודן בשלמות תתמהמה ביאת המשיח ( ע"פ רבי נחמן מברסלב) אך אני בעצמי איני חושבת שאני ממלאת את שליחותי בעולם.
אשמח אם תסביר לי איך זה הגיוני, ומה אוכל לעשות בעניין זה, תודה רבה
תשובה
לשואלת היקרה שלום רב
יישר כח על השאלה היפה והחשובה
ראשית, שירה היא דבר חשוב מאד, אבל אנחנו מאמינים שיש בך הרבה מאד יכולות וכחות נוספים. מהשאלה שלך נראה שאת גם מדריכה טובה ויכול בהחלט להיות שאת יכולה לתרום לעולם בחינוך הדור הבא הרבה יותר משאת יכולה לתרום בשירה. צינת שאת בת 15, וזה אומר שיש עוד חיים שלמים לפנייך לפתח כשרונות נוספים משמעותיים בכל התחומים
לעצם הענין, האיסור הוא בשירה כלפי גברים. בורא עולם מלמד אותנו שבשירה כלפי גברים, גם אם היא נובעת מהנשמה, היא מביאה למקומות לא טובים. היא לא תורמת לתיקון העולם כמו שהיינו חושבים או רוצים שהיא תתרום. על כן, ניתן בהחלט לשיר בפני נשים ויש היום ב"ה הרבה זמרות שעושות כך ועושות חיל
ברכה והצלחה
טוביה
tsbias1@Gmail.com