מנהגים המשך

שאלה

אקדים ואומר שאני מבקש כבר עכשיו מחילה על הלשון, אבל אני לא מקבל סתם דברים כמובנים מאליו, אני חפץ לדעת ולא לקבל סיסמאות וע"כ כתבתי את דבריי דווקא כך.

חוששני שאתה בורח מלענות(שכן אתה עונה בסיסמאות, מקור אחד פה ואחד שם, כללים הלכתיים שנתונים רק לגדולי ישראל ועוד, לא מכיר שום מקור כמו שביקשתי קודם) ואף התשובות שלך כלל לא עונות לשאלתי.

אתחיל מכך שאני שאלתי שאלה אחת(לעניין ביטול מנהגים ממש בשאלה הראשונה) ואתה התייחסת לשאלה אחרת שאמרתי באמצע, שאלה שהציגה את דבריי. לא, לא שאלתי על הקטניות שאלתי על המנהגים ואשמח שלא תשנה מדבריי. הרמב"ם בה' ממרים מדבר על בתי דין סמוכים, כמו סנהדרין, אבל לאו דווקא גם בתי דין של ימינו ולכן שום הלכה שהוא כתב שם כתובה בשו"ע שכן בתי הדין בימינו וגם בעבר חסרי סמכות לבצע את כל הדינים של חושן משפט כמו מיתות ב"ד ועל בתי דין אלה דיבר הרמב"ם, לא על בתי דין של לפני 1000 שנה שלא לדבר על כך שמי שקבע את זה לא היה ב"ד בעל סמכות כה גדולה שאני שוב חוזר ואומר, לא כולם נהגו כך(!). לא דין קבוע של דורות. אני חושש שבכלל לא קראת את דבריי כי אני כתבתי גם על מנהגים, תקנות וגזרות הן בסופו של דבר מנהג, מניין לקובעים מנהגים אלו מתי אולי לא צריכים את תקנתם, מה תגיד לתימנים שנוהגים דין זה? שהם טיפשים שהרי אין להם צורך בכך?! גם לקטניות אין שום דין בימינו, חבל שאין מקור אמין שכותב מפורשות, גזרנו על איסור בגלל כך וכך וכו' ולא יתבטל לעולם. אין סיבה לכך יותר ולכן לפי דבריך גם מנהג הקטניות צריך להיות בטל לגמרי, שלא לדבר על כך שהפכו אותו לאיסור חמור של חמץ ממש כמו כל דיניו ופרטיו. ולפי מה שאמרתי על רבי יוחנן ועל דבריו אין הבדל כלל בין מנהג לתקנה, כך נהגו וזהו. מנהג זו התנהגות מקובלת לא גזרה או תקנה, פשוט כך התנהגו והיו רגילים בכך. לא ראיתי שכתוב בתורה שכאשר קובעים הלכה יש עניין לפסוק לפי מישהו יותר נערץ וגדול. סליחה, כאשר הייתה ה'מלחמה' של רבי יהושע עם רבי אליעזר בתנורו של עכנאי לא ראינו שום פסיקת הלכה עפ"י גדלות של מופתים, רק הלכה ודעות של חכמים! אחרי רבים להטות וזהו. הראשונים האשכנזים כתבו שמובן לפי הירושלמי שחייב להניח וע"כ נהגו כך, כמו שכתבתי קודם וכלל לא התייחסת לדברי, פשוט כי כך נהגו, רבי יוחנן שאסר על אנשים לא היה זה משום תקנה או גזרה, אלא משום שכך נהגו וזהו, אני לא בא לדבר על ספר הזוהר, אבל לא ניתן לספר אחד להשפיע על מנהגי ישראל ויציאה נגד דברים מפורשים שאומרים ראשונים רבים ועוד עפ"י הירושלמי. מזל שהיה לנו את הרב די לאון שגילה לנו מי מחברו- רשב"י כי אחרת לא היינו יודעים מיהו, אולי כי רשב"י לא כתב אותו, אולי כן. אני אומר ויודע מה המנהג ומה נהגו אבותיי ואני לא מבין איך ביטלו מנהגים בגלל ספר אחד נגד ירושלמי ומנהג ארוך שנים(מינימום 600 שנה). לא התעמקתי בשו"ע שכתבת, אבל תראה מה אומרים התוס' על הגמרא שם:"תימה מה ענין זה לנהגו בו איסור וי''ל דהאי נמי שנדר ונתכוון לאסור עצמו גם בדבר שאין בו ממש אין לך נהגו גדול מזה כ''נ למשי''ח", כי ברור שקשה לומר שסתם ככה אסור לבטל מנהג חסר כל איסור. עם סעיף ה' שכתבת לא אתווכח כי אני לא מכיר שום מקור לדבריך על תנאים מסוימים, מקור לזה כבר ביקשתי בשאלה הקודמת.

תשובה