שאלה
שלום, יש לי שאלה שמעסיקה אותי הרבה זמן. אם ה' כל כך אוהב אותנו ואנחנו חשובים לו, אז למה הוא גורם לאנשים טובים לחלות, לסבול או למות?
תשובה
שלום יקרה,
מה שלומך?
את שואלת שאלה שרבים וטובים שאלו אותה ואפילו קהלת קבל עליו- למה יש מצב של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"?
ראשית, הנה תשובה של גדול ממני שאולי תניח את דעתך- http://www.havabooks.co.il/article_ID.asp?id=300
יש הרבה תירוצים שמביאים כתשובות לשאלה הזו. אבל כל אלה תירוצים בעיניי משום שאיננו יכולים להבין את דרכיו ופעולותיו של הקב"ה- "נסתרות דרכי ה'". בימינו אין לנו נבואה ולא רוח הקודש ולכן אנחנו לא יודעים את כוונות הקב"ה. מה גם שאם נחשוב על זה עוד קצת לא באמת יעזור לנו לדעת את הסיבות לאירועים שקורים לנו, זו רק סקרנות שלנו שלא תוביל אותנו לשום מקום...
מה שאנחנו יכולים לעשות ולחשוב בכל זאת כשאנחנו נפגשים עם מציאות שמעלה את השאלה של צדיק ורע לו, הרי לא פעם אנחנו נתקלים באדם יקר שחלה על לא עוול בכפו?
דבר ראשון, להאמין בלב שלם שה' מוליך את העולם למקום טוב וכל מעשיו נועדו להיטיב לנו, לעולם ולהפצת שמו בעולם. זו לא קל לסמוך על ה' בעניין הזה כמו בעניינים אחרים כי נראה לנו שכביכול אנחנו יודעים מה הכי טוב לנו, אבל הנכון הוא שה', צופה הדורות, יודע מה הוא עושה בעולם ומתכנן כל דבר במדויק בזמן המתאים, במקום המתאים ולאדם המתאים.
אם רוצים לחזק את האמונה הזו בנו, אפשר לקחת כל יום, בסוף יום או ממש ברגע שזה קורה, מקרה שלא תוכנן ואולי שיבש תוכניות ולנסות לראות את יד ה' בו. אפילו אם לא רואים, וממש קשה לקבל את מה שקרה, אפשר אף על פי זה לנסות להאמין שזה מה שה' רצה שיקרה.
דבר שני המתקשר ישירות לדבר הראשון, כותב הרב סולובייצ'יק כך: "אין אנו תוהים על דרכי הקב"ה המופלאות, אלא על האדם אשר בה ילך כשהסבל קופץ עליו. אנו שואלים לא לסיבת הרע ולא לתכליתו, כי אם לתיקונו והעלאתו. איך יתנהג האדם בעת צרה? מה יעשה ולא ימוק ביסוריו?... אוי ואוי לו לאדם אם היסורים לא הביאוהו לידי משבר רוחני, ונשמתו נשארה קפויה ונעדרת סליחה! על האדם לפתור לא את שאלת הנימוק הסיבתי (לָמה) או את התכליתי של הייסורים בכל תסבכתה הספקולטיבית, כי אם שאלת תיקונם (לְמה) בכל פשטותה ההלכתית ע"י הפיכת הגורל ליעוד והעלאת עצמו מאובייקט לסובייקט, מחפץ לגברא". (מתוך איש האמונה, מאמר צדיק ורע לו)
טבעי ואפילו מחויבת המציאות שכאשר כואב לנו, נשאל שאלות. אך חשוב לשים לב מה אנחנו שואלים ומבררים. במקום לשאול לָמה – מלשון מדוע ולחפש את הסיבה למקרה, כדאי לשאול לְמה – כלומר לשם מה ובשביל מה הגיע אלינו המקרה הזה? מה אנחנו יכולים ללמוד ולהתחזק ממנו? בעצם השאלה הזו, אנחנו הופכים את הגורל שהוטל עלינו, את המציאות הלא הפשוטה, לייעוד, לדבר שבשבילו אנחנו ממשיכים לחיות. אנחנו לוקחים את המציאות הקשה ומתעלים וגדלים ממנה בעצמנו ואף מעלים אחרים.
הרבה פעמים אנחנו נפגשים עם אנשים שהגורל מכה בהם ומתוך המציאות שהם פגשו, הם בוחרים דווקא בחיים, בעשייה ובשמחה. אותם אנשים כמו מרים פרץ, דורון אלמוג, החליטו שהנסיבות החיים לא ישתקו אותם. הם לא נכנעו למציאות אלא דווקא הפיחו בה ייעוד ומשמעות. אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד בחיים, אך אנחנו בוחרים כיצד להתמודד בחיים. וזו המשימה שמוטלת עלינו- "ובחרת בחיים".
מקווה שפתחתי לך כיווני מחשבה סביב הסוגיה הלא פשוטה הזו. מוזמנת לשאול ולהקשות עוד במייל שלי או באתר.
הלוואי שנגדל ונצמח מכל דבר בחיים ונפיח משמעות חיובית בכל המאורעות העוברות עלינו.
כל טוב,
רינת rinathaber@gmail.com.