שאלה
שלום כבוד הרב,
יש דבר שאותו אני מתקשה להבין,והוא ההלכות שנכנסות לפרטי פרטים. בשבת יש כ"כ הרבה איסורים,וכמובן ששבת זה יום מנוחה ויום עונג, ולא צריך לעסוק במלאכה, אך יש הרבה מאוד איסורים שאני פשוט לא מבינה את תכליתם ולא רואה איך הם תורמים לעונג של השבת?אלא להפך, בגלל שאני צריכה לחשוב פעמיים לפני שאני עושה פעולה מסויימת בשבת,לבדוק שאני לא חס וחלילה מחללת שבת, זה גורם לההפף מעונג.
האם האיסורים הם הלכות ממש,או החמרות?
תשובה
שלום רב.
ראשית, סימן טוב הוא שאת שואלת ומחפשת להבין. הרצון להבין ולחוש עונג בקיום המצוות הוא רצון מבורך. בע"ה תזכי להמשיך ולשאול, ואף למצוא תשובות מדי פעם...
שנית, כבר למדנו הרמב"ן כי הציווי של התורה 'זכור את יום השבת לקדשו' מכוון למצוות העשה של שבת, ואילו 'שמור את יום השבת לקדשו' למצוות לא תעשה. ממילא נראה שיש לשבת שני צדדים . צד חיובי - עונג, כבוד, קדושה וברכה ולצידו צד איסורי - הכולל את המלאכות האסורות.
דעי לך שרבים מאוד מדגישים (ואולי מדי) את הצד האיסורי, ולא נותנים דעתם לצד החיובי. עצתי היא להקדיש זמן ומחשבה לשאלה 'כיצד אקיים את מצוות כבוד ועונג שבת בצורה מיטבית'. התשובה לשאלות אלו צריכה להיות באמצעות מעשים שאעשה - עשיה חיבית שתרבה עונג.
לצד זה, ישנן גם הלכות הנובעות מחובת השביתה בשבת ומהאיסור לעשות מלאכה. הלכות אלו לא בהכרח אמורות לתרום לעונג (אם כי אפשר לנסות ולהסביר גם את זה), אלא הן נובעות מכך שלקדושת השבת יש גם מימד איסורי.
שלישית, החוויה השבתית שלי קשורה מאוד לתחושת ההבדלה שבין השבת לימות השבוע. הבדלה זו נותנת לשבת את חגיגיותה, והיא מושגת הן על ידי המעשים המציינים את כניסת השבת ויציאתה (החל משטיפת הבית, מקלחת, בגדי השבת, הדלקת הנרות וכלה בתפילה וקידוש) והן על ידי השוני בין השבת לימות החול בהתנהגות הפשוטה - (בלי פלאפון, בלי חשמל, הכנת קפה בכלי שני וכיו"ב).
לצד המצוות החיוביות, גם מערכת האיסורים מכוננת מעין מרחב וזמן אחרים עבור היהודי השבתי, מרחב וזמן בהם הוא מידמה לבוראו, ולו במעט.
כל טוב
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם