ללא נושא

בס"ד

שלום ותודה על הפניה,

בדרך כלל מה שאת מתארת מבטא התנגשות בין "אמת" אוניברסלית או אלוהית, לבין רצונו האישי של האדם.
כביכול השאלה היא: ומה בכך כי זה הנכון והבריא, זה אינו טעים לי.

ואכן זו השאלה מתגלה במערכות היחסים בנינו לבין ה', בנינו לבין משפחתנו, בינינו לבין מערכת הלימוד או העבודה וגם בין האדם לבין עצמו.

אכן פעמים רבות אנחנו עושים דברים שלא ע"פ שיקול הדעת, אלא רק מפני שאנחנו לא מצליחם להתמודד או להתגבר.

הדבר הראשון אותו יש לעשות הוא להגדיר מהי ההתמודות, בדרך כלל ישנה סיבה לכך שהטוב מפתה כ"כ וגם טעם לכך שאנו מתחמקים ממחויבות.

לדוגמא: חוסר הקשבה להורים יכול לנבוע מתוך רצון להפגין עצמאות, נפילה בנגיעה יכולה לבוא מתוך בדידות, אלימות מתוך פחד ועוד.

לכן צריך לבדוק מה מעורר בליבנו התנגדות ומה יוצר בקרבנו משיכה. זאת מכיוון שרוב ההתנגשויות נובעות או מתכונה טובה מודחקת שלא באה לידי ביטוי, או מחוסר במידה מסויימת (אהבה, בטחו וכד') שה"עבירה" משמשת לה תחליף (כביכול החיבוק של החבר יכול למלא אותי בבטחון הפנימי שחסר לי)

שלב שני קשור בנטרול או במימוש.
כאן אנו בודקים איך ניתן לבטא את הדברים באופן חיובי.

אני קצת תאורטי מדי

אם תתני לי דוגמא ספציפית אשתדל לעזור בלי נדר

אליהו

eyfy156@gmail.com