שאלה
שלום כבוד הרב!
אני בת 20 ואני מאד רוצה להתחתן, ואני גם מאד מרגישה מוכנה להתחתן.
אני ניסיתי המון ולא הצליח אף קשר שהייתי בו אז החלטתי להפסיק לנסות.
לאט לאט בנות מהשכבה שלי מתחילות להתחתן, להתארס וזה מאד משמח אותי אבל גם מעציב אותי מאד.
אני התחלתי ללכת למדרשה כדי להעצים את האישיות שלי, להתחבר יותר לקב"ה ולשמוח יותר ולדעת שה' ייעד לי את הזיווג שלי.
אבל לצערי הרב אני כל הזמן בוכה על זה, ומותר לציין שאני גם מאד הרבה מתפללת לזה.
השאלה שלי היא מה אני יכולה לעשות כדי לצאת מהעצבות הזאת? ומה לעשות כדי להפסיק לחשוב על זה ככל הזמן? (מתי הזיווג יגיע? מי זה?)...
זה חשוב לי מאד...
תודה מראש!
תשובה
ערב טוב וחודש טוב
איני בטוח שיש עימי תשובות לכל שאלותייך (מתי הזיווג יגיע? מי זה?).
ייתכן וטוב שתפני לאחת מהמורות או החברות במדרשה שחוו דברים דומים על מנת להיוועץ ולהתעודד.
בקצרה אומר כי הרצון להתחתן הוא טבעי ובסיסי לכל אדם, ובייחוד סביב הגיל בו את נמצאת. הרצון מבוסס על החיפוש אחרי הבית, אחרי הגאולה מהבדידות, אחרי היצירה והבניה.
נראה לי כי חשוב שחיפוש זה יבוא מתוך שמחה ולא מתוך עצבות חלילה. השמחה מבוססת על אמונה בקב"ה, ובה בעת על אמונה בעצמך ובכוחותייך.
נסי לעסוק בדברים הגורמים לך סיפוק ואושר, ומתוך כך לחפש את בן הזוג, ולא רק מתוך העצב והפחד.
אשוב לאשר פתחתי - נסי לשוחח עם מישהי המכירה אותך היטב והיכולה להדריכך.
בהצלחה רבה
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם