שאלה
שלום.
לא פעם אני שומע כי התורה נמסרה במדויק איש מפי איש עד משה רבינו, טענה זו לא מיסדרת לי עם המציאות:
1. ברור כאשר משה מסר את התורה לא היתה מחלוקת, ואם התורה עברה איש מפי איש מדוע נוצרה המחלוקת מאוחר יותר?.
2. אם בגמרא חכם אמר את דבריו מה ששמע איש מפי איש עד משה רבינו, לא יתכן ויבוא חכם אחר ויחלוק עליו, ואם חלק הוא היה צריך להיקרא כופר.
3. היו לנו 600 מישניות (היום יש לנו בקושי אחוז אחד) ו 700 פרקים במסכת עבודה זרה, אם הם נישכחו\נאבדו מאיתנו זו ראיה הכי טובה שהתורה לא עברה במלואה במדויק בלשון המעטה.
4. גם בספר התורה יש מחלוקת לגבי הכתוב בן הספרדים לאשכנזים לכתוב בחומש בספר דברים פרק כג פסוק ג "...פצוע דכה..." כאשר הספרדים כותבים באות ה ואילו האשכנזים באות א, וגם בצורת האותיות הם חלוקים, יש לציין שרבי עקיבע על קוצו של יוד דרש תילי תילים של הלכות, ועם על קוצו של יוד כך על שינוי צורת האות לא כל שכן?. ויש גם הבדל בן פרשה פתוחה לסתומה, ובכל התנך כולו יש למעלה ממאה מחילופי נוסחאות.
מודה על תשובתכם.
תשובה
שלום רב.
ישנם דברים שעברו במסורת ויש דברים שלא עברו במסורת. ואבאר הדברים התורה ופירושה נאמרו למשה ונמסרו על ידי משה ליהושע וכן הלאה כמו שנאמר במשנה אולם יחד עם זאת נמסרו גם כללי לימוד לתורה כי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם. כאשר ישנה בעיה שאין לחכמים פתרון על פי המסורת הם דורשים את התורה באחת מהדרשות ומיקים את ההלכה מהדרשה בודאי שבאופן הדרשה יכולים להיות מחלוקות. כמו כן ההלכה נפסקת על פי דמיון בן מקרה למקרה יש חכם שידמה באופן אחד וחכם אחר ידמה באופן אחר ושוב נמאת מחלוקת. יחד עם זאת המחלוקות מתחילות בדורות מאוחרים אם בין הלל לשמאי מצאנו מעט מאד מחלוקות הרי בין תלמידיהם מצאנו כבר מחלוקות רבות מאוד ובלשון חכמים מפני שלא שמשו את חבותיהם כל צרכם. כלומר לא שמו לב היטב לדברי רבותיהם ומכאן מתרבות המחלוקות.
לענין ספרי התורה והבדלי המסורה דומני שממקום שבאת דוקא משם הראיה העובדה שבמשך אלפי שנים וגליות שונות רק אלו ההבדלים בין המסורות השונות היא העובדה המוכיחה כי הכל ממקור אחד. בל תשכח שהכתיבה בימים קדומים היתה כתיבה ידנית ובודאי מצויים היו טעיות רבות בהעתקה והמציאות שההבדלים הם כה מעטים מוכיחה דוקא את ההקפדה שהיו מקפידים בהעברת המסורת.
בברכה.
התשובה ניתנה ע"י הרב אביגדור שילה