שאלה
שלום,אני בת 19 כיום,לפני הרבה שנים באזור כיתות ג-ד הייתי לוקחת מהורי כסף ללא רשות
נראה לי שזה מגיע לסכום גדול,פשוט אין לי מושג כמה לקחתי מהם...ב"ה בערך בכיתה ד' זה נעצר..
זה משהוא שממש רודף אותי,בחיים לא יהיה לי אומץ לבוא ולהתוודות על זה.בחיים לא!
ולגבי הכסף,איך אני אדע כמה להחזיר...
תאמת שכבר היו כמה סיטואציות שההורים שלי כביכול היו צריכים לתת לי כסף ונמנעתי מלקחת..כאילו שיכפר ולו במעט על העוון הנורא שעשיתי,אבל יש לי שאלה איך אני אוכל להתנקות מזה לחלוטין,מהמעשה הדבילי,הילדותי והמגעיל הזה...ואיך אדע שאני לא חייבת להורי עוד כסף?
קיצר-איך חוזרים בתשובה במצב כזה?אני נואשת...תודה רבה!
תשובה
ערב טוב ושנה טובה.
משובות ילדות רבות נמצאות על קו התפר הדק שבין טעויות הנובעות מחוסר התפתחות מוסרית או קושי בשליטה עצמית, לבין מעשים חמורים שניחוח של חטא מוסרי חמור מרחף מעליהן.
גניבה מההורים הינה מעשה שמצד אחד יכול ללמד אותנו על היותו של ילד 'בן סורר ומורה', וזאת לאור חוסר הכרת הטוב שיש למי שלא שותף לפרנסת הבית ומרשה לעצמו לגנוב מהוריו, אך מאידך במקרים רבים אחרים מדובר במעידה ילדותית אינפנטילית, הנובעת כאמור או מחוסר בשלות מוסרית, או מחוסר ביכולת לדחות סיפוקים ולשלוט בדחפים הילדותיים המלווים כל אחד מאיתנו.
נדמה לי שאל לך לשפוט את עצמך בחומרה כל כך גדולה. לא סתם ילד קטן אינו בר ענישה מבחינה הלכתית. היכולת של ילדה בכיתה ג' לתת דין וחשבון מלא על מעשיה היא מוגבלת, וההלכה מכירה בכך. אפילו בחשבונו של מקום אין למעשים אלו חשיבות...
מה שכן נוכח הוא הרצון שלך לתשובה ולכפרה, וממילא המעשים הללו נדמים בעיני כזכויות יותר מזדונות. הם מכוונים את דרכך הן ביחסך להורייך כעת והן בחינוך שתתני לילדייך בע"ה בעתיד.
נראה לי שבבגרות ובנחת ספרי על כך להורייך. ייתכן והם כבר יודעים, ייתכן ולא. כמדומני שתשמחי אותם יותר אם תקחי כסף שהם רוצים לתת לך, ולא אם תמנעי מזה ותצערי אותם עוד יותר.
בע"ה כשיגיעו לגיל מבוגר תוכלי להשיב להם טובה תחת טובה ולסעוד אותם בנדיבות וברוחב לב.
כל טוב ובהצלחה
אורי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם