אחרי הרבה מחלוקות וריבים - איך אפשר לסלוח?

שלום יקרה.

חייבת להגיד לך שאני מאוד מבינה אותך ויודעת מה את עוברת.

מבקשת שתקראי את המילים האלה לאט ובהקשבה פנימית.

אנחנו צריכות לדעת כמה דברים:

1 שהלב שלך הוא חשוב ואת צריכה לתת לו כבוד ולהקשיב לו. לא לדחות את עצמך בכאב הזה ולא לחשוב שאת לא בסדר שככה את מרגישה. לתת מקום לכאב, להבין שהדבר הזה קשה לך ולקבל את עצמך בטוב.

מרוב ההתעסקות שלך בזה שאת לא מאמינה שזה קורה לך שאת ככה מוצפת בכעס ואולי את מקפידה עליו ואת לא יודעת לאן כל זה לוקח אותך וזה נראה מבהיל ממש בדמות שלך מול עצמך, יוצא שאת עוסקת בעצמך וממשיכה להיות מוצפת במקום להפריד את שני הדברים:

להפריד את הקבלה העצמית שלך במקום הזה שבעיני חשוב לתת עליה את הדעת ומתוך שיש לך שלום עם עצמך ואת מוכנה להפגש עם המקום הזה של החוסר אונים הזמני שלך מול הכעס הזה, לעבור לחלק השני שהוא ההתמודדות עם הענין.

זה בסדר להרגיש כעס על מישהו. זה קורה בחיים שלנו וזה אנושי לגמרי.

אנחנו נמצאים בכל מיני מערכות יחסים בין אישיים והדברים האלה קורים. אנחנו לא מחפשים אותם, לא רוצים להקלע אליהם ולא רוצים לזמן אותם אלינו, אבל לפעמים זה קורה.

ההלכה מאוד מתייחסת למקום הזה ומדברת עליו בהרחבה בלי להתבייש ובלי להתנצל ובלי להגיד לך שאת לא בסדר.

זה בסדר להרגיש כעס, זה אנושי לגמרי להפגע. השאלה היא רק מה אנחנו עושים עם זה אחר כך.

2 למסור לה'- להחליט שאת הכאב הזה את מוסרת לו. מתוך זה שאת מבינה שהוא מחולל המציאות, הוא זווג את אחותך עם האיש הזה והוא נוכח בעימות הזה ביניכם. דברי עם ה', ספרי לו מה את עוברת, שתפי אותו בקושי הזה לסלוח.

3 לגבי הסליחה שמעתי שני דברים שאני רוצה לשתף אותך:

א: לא חייבים לסלוח כרגע. את נוכחת לדעת שכרגע זה לא אפשרי. אולי תסלחי בעוד שנה ואולי בעוד שלוש שנים אולי יותר.

בנפש לא עובדים עם סטופר. דברים בנפש קורים לאט. וזה לגמרי בסדר שזה יקח לך זמן. ויום אחד אולי תצליחי להיות כלפיו בחמלה, לראות את המכלול שבו, אולי תכירי ותפגשי דפוסי חיים קשים שהוא נושא איתו, צלקות מהעבר, בית הורים שהיה מלא כאב, התמודדות קשה עם משפחה או חברה. ואת מה שנותר אין לדעת. אנחנו לא יודעים עד הסוף מה בלבו של אחר.

גם אם אנחנו חושבים שאנחנו קרובי משפחה ורואים הכל. יש סודות אפלים שאנשים נושאים בלבם, יש כאבים שהולכים עם אנשים כל החיים ומי שנמצא לידם אפילו לא יודע על זה.

אני ראיתי את זה כמה פעמים אצל אחרים, רוצה לשתף אותך בדוגמא, אמתית לגמרי שקרתה לי:

יום אחד, אשה שנראית פשוט מושלמת, שהחיים שלה הולכים בדיוק לפי הספר לקחה אותי, הכניסה אותי לחדר, סגרה את הדלת והתחילה לספר לי קשיים נוראים שהיא מתמודדת איתם בזוגיות שלה. ויקרה, בחיים לא הייתי חושבת אפילו בכיוון. היא הרי מיס פרפקט.

ב: עוד דבר שאני רוצה שנדבר עליו, זה שאם את בוחרת לסלוח, באיזו נקודת זמן שתצליחי לעשות זה, אחרי תהליך ארוך של קבלת הלב שלך ומה שהוא עובר, והמון אמון בנפש שלך . אחרי שהחלטת לבחור להיות תמיד קיימת, נמצאת, מתקבלת בעיני עצמך. עם הבנה וכבוד לעצמך: שאיך שהנפש שלך בנויה זו צורת הקיום שלך כרגע.

את לא בוחרת לסלוח בשביל הבעל של אחותך אלא בשבילך. כדי לנקות את הלב שלך, כדי לא לשאת משקעים, כדי לא לגרור צלקות ואחרי שנים להגיע לעוד חיטוט עצמי במקומות שאת לא רוצה להיות בהם בכלל.

לסלוח בזמן שנכון לך, זה להיות חופשיה ומאושרת ולהמשיך לכתוב את סיפור חייך באהבה גדולה.

מקוה שקצת עזרתי,

אם לא מוזמנת לשאול שוב.

ב"הצלחה גדולה

רק טוב ושמחה,

ממני נועה, חברים מקשיבים