שאלה
כהן שהפיל ולד במעי אימו, בזדון או בשגגה, מה דינו לנשיאת כפיים? כמו כן, כהן שהרג נוכרי בחו"ל במזיד או בשגגה האם מותר לו לשאת כפיים?
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה שרבו בה הדעות.
המקילים טוענים כי ביסודו של דבר - העובר אינו נפש, ואף שכמובן אסור להפילו במזיד, הדבר אינו אוסר את נשיאת הכפים של הכהן (יש תשובה של הרדב"ז מכתבי יד חדשים שכותב כך).
האוסרים טוענים כי העובר הוא נפש, ומדברי המגן אברהם המתיר לכהן שדחף אישה מעוברת ונפל עוברה המתיר עולה כי מדובר בהריגה בשוגג, אך כאשר מדובר במזיד - אין לזה היתר.
קשה להכריע. נראה לי כי יש לפסוק כעמדת ביניים: מדברי השו"ע כי כהן שהרג את הנפש בשוגג (לא עובר) אינו נושא את כפיו אפילו עשה תשובה. מדברים אלה אולי אפשר להסיק כי כשמדובר בעובר - הדבר תלוי בתשובה: אם עשה תשובה ואינו חוזר לעוון זה נושא את כפיו, אולם אם הוא ממשיך - אינו נושא את כפיו.
גם כהן שהרג גוי (לא במלחמה) אינו נושא את כפיו, שכן איסור רציחה קיים גם לגבי גוי, כבר מספר בראשית, ומה שכתב הרמב"ם נוגע לאיסור לא תרצח, אולם זה לא המקור היחיד לאיסור רציחה.
כל טוב