שאלה
אשה שיש לה צנתר קבוע, כגון cvc או טנשקוף, ואשר גורמי מק וע אוסרים על מגע עם מים באמבט או בריכה, אפילו עם כלור, מחשש לזיהום (וכן ההנחיות של ה cdc) והעיצה המוסכמת למניעת חדירת מים היא להשחיל את הצנתר לשקית קולוסטול, הנצמד לעור בהדבקה מסביב למוצא הצנתר.
ראיתי פוסקים שאסרו לטבול כך, ולכאורה זה מיעוט דקפיד שיהיה כך, מפאת פיקוח נפש, ויש להתירה לטבול באופן הזה. מהי דעת הרבנים בכגון זה, ומדוע?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
אם הנתונים הכתובים כאן הם נכונים ואין דרך אחרת אז יש מקום להקל על פי ערוה"ש שזה נחשב בדיעבד. אבל אם יש דרכים אחרות, כגון לשים תחבושות שיכולות לבלוע מים בודאי שיש לנקוט בדרכים מותרות, לכן צריך לבדוק את הנתונים לאשורם, ולכן ראוי לפנות לפועה בירושלים שהם יכולים לענות על השאלות המקצועיות, האם אין פתרון אחר. ולאחר מכן לדון הלכתית. ראה בנשמת אברהם (סי' רצח עמ' קלה מהדורת תשנ"ג) שדן בכך.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ