חששות לחצים ומחשבות טורדניות. מה עליי לעשות?

שאלה

אספר קצת על עצמי:

אני גדלתי כילד חילוני מסורתי. אני בטבע שלי הייתי נדיב מאוד וביישן, אכפתי מאוד לאחר. גם לא הייתי הילד הכי מקשיב, יחסית עד גיל 12-13 ולאחר מכן התחלתי להתבגר. באיזשהו שלב התחלתי לעשות לצערי זרע לבטלה.. לא משהו שאני גאה בו כמובן אבל זה מה שהייתי מכיר, לא הייתי מודע להשלכות ופשוט הייתי מספק את צרכיי.

לחץ נפשי ראשוני:

בגיל 16.5 התחילה הקורונה והייתי מלא לבד.

אני התחלתי להרגיש לא טוב עם עצמי כי לא הייתה לי חברה אי פעם ולרוב כאשר גבר מוציא זרע ולא שומר תורה ומצוות הוא תמיד מרגיש שהוא צריך משהו גשמי בשביל שירגיש עם עצמו שלם אז תמיד הייתה לי ההרגשה שאני חייב חברה כבר בגיל כזה צעיר, כמובן שגם גבר ששומר ירגיש את זה אבל לא באותה מידה.

כתוצאה מכך התחילו לי מחשבות שליליות, המחשבות הגיעו לכיוונים כה קיצוניים עד למצב שפחדתי שלא תהיה לי זוגיות ואולי אפילו לא תהיה לי משיכה לנשים.

לחץ נפשי שני:

לאחר שהגעתי כמעט לגיל 17 התחלתי לשמור על הזרע שלי וזה עשה לי ממש טוב, הרגשתי ניקוי כללי בנפש ולמרות שהיו עליות וירידות, הייתי נקי ממחשבות שליליות כמעט לגמרי. לאחר מכן הכרתי בחורה דתייה והפגישה הייתה מדהימה והחלפנו פרטי קשר. התחלתי גם לשמור שבת ואחרי חודשיים ששמרתי אבא שלי אובחן עם מחלת הסרטן.

הייתי אז בן 17.5, לקחתי את המצב יחסית בפשטות כי בטחתי באבא שלי, אני מכיר אותו כאדם חזק ובכלל לא הושפעתי מהמצב. ברוך ה' הגיע טיפול מתאים עבורו והייתה לי חצי שנה יחסית רגועה כמעט ללא לחץ נפשי בכלל..

מאז הפגישה עם הדתייה התחלנו להתכתב מלא במשך חצי שנה ועד שנפגשנו היה לנו מלא על מה לדבר והיה לי ממש כיף להכיר אותה, עם זאת היו לה כל מיני משחקים שהיא פתאום נעלמת ולא עונה וזה כן התחיל להימאס באיזשהו שלב אז אני גם לפעמים לא עניתי והתרחקתי (כמובן לא באותה מידה). עם זאת לאחר חצי שנה קבענו ונפגשנו, היא הייתה עם ידידה שלה ועוד שתי חבר'ה כי היא כנראה התביישה מאחר והיא הייתה בת 16.

הפגישה עצמה הלכה ממש טוב, צחקנו מלא ודיברנו הרבה והיה לי ממש כיף להיות איתה. בסוף הפגישה חזרתי הביתה, ניסיתי לתקשר איתה והיא פחות ענתה וממש התחילה להתרחק. אני לקחתי את זה לא בפשטות כי במשך חצי שנה אני הייתי בתקווה שזה יתקדם לאנשהו אבל היא החליטה להתרחק מימני וזה לא היה נעים, זה היה כואב.. זה כאילו חיכיתי לשווא והרגשתי אכזבה גדולה. בסופו של דבר קיבלתי את זה שדברים לא יסתדרו איתה והמשכתי הלאה. במשך כמה חודשים המצב השתפר והתחלתי להיות יותר רגוע ושלם עם עצמי.

בהגעתי לגיל 18 היה לנו נשף סיום יב'. באותו זמן לא חיפשתי מישהי הייתי ממש בראש שטוב לי עם עצמי. עם זאת הכרתי שמה מישהי והתאהבתי בה במבט ראשוני, הייתה לנו זרימה כמו שלא הייתה לי אף פעם ובאיזה שהוא מובן הרגשתי שהיא האחת. אחרי יומיים יצרתי עימה קשר בכדי לנסות לקדם את זה אך התברר שיש לה חבר והיא העדיפה להישאר איתו. לא לקחתי את זה קשה באיזשהו אופן אך כמובן הרגשתי קצת באסה. לבסוף אמרתי לה שאני מכבד את ההחלטה שלה וכן כל כמה זמן חשבתי עליה אבל לא נתתי לזה ממש להשפיע עליי אלא התקדמתי הלאה כמה שיותר. המשכתי מאז לשמור תורה ומצוות ועד לא מזמן הכל היה יחסית טוב ברוך ה'.

לחץ נפשי שלישי:

לאחרונה אני נמצא בתקופת מבחנים לא קלה..

אבא שלי נכנס עוד פעם לבית החולים ותחילה לקחתי את המצב בפשטות אבל לאחר שהוא נשאר שמה כמעט שבוע ללא יכולת לקום מהמיטה, הרופא אמר שיש לו גרורות במוח וראיתי את הקרובים שלו בוכים עליו.. גם אני נשברתי. היה לא קל לראות את אבא במצב שאינו יכול לזוז מהמיטה או לתקשר איתנו אפילו כמעט שבוע. לאחר אותו יום לא נהיה קל אבל בסוף קיבלתי את הסיטואציה ואני עוזר כמה שאפשר לאימא ואחי. ברוך ה' המצב כן השתפר כי הגיעו התרופות המתאימות לו והוא כבר מתחיל יותר לתקשר ויותר לעשות פעולות והוא כבר מתחיל לעמוד וקצת ללכת ברוך ה'.

עם זאת, בתקופה האחרונה מחשבותיי הוצפו בבחורה שנפגשתי בנשף, תחילה לא נתתי לזה להשפיע עליי אבל לאט לאט התחלתי להרגיש מחסור בה וצורך לראות אותה.. וכמובן שבגלל שהיא דחתה אותי לא יצרתי איתה קשר אבל עוד פעם המחשבות הגיעו לדרגות קיצוניות עד למצב שאני עוד פעם לחוץ נפשית ולא יודע אם אני אמצא את המתאימה לי.. המחשבות נכנסו חזק לראשי ועד עכשיו יש להם השפעה עליי ויש לי את ההרגשה שמשהו לא מסתדר ופחד שאני לא אתחבר ככה לאף אחת יותר ואפילו אם חס ושלום תהיה לי נטייה מינית.. ולמרות שאני שמרתי על הזרע למעלה מחצי שנה ושומר שבתות במשך שנתיים וחצי ומניח תפילין איך שהוא הגעתי למצב שאני עוד פעם לחוץ נפשית ויכול מאוד להיות שהמצב של אבא העיר את הלחץ ומכביד עליי עוד יותר.

לצערי היצר כן גבר עליי והסתכלתי איפה שלא צריך, לא בדיוק נכנסתי לאתרים אסורים אבל התסכלתי בנשים ולבסוף פגמתי בברית כמה פעמים. אני עוד פעם נמצא במצב של לחץ ויש מלא מחשבות טורדניות שתוקפות אותי לגבי אם אני אסתדר עם אישה ואני הצליח לבנות משפחה.

מחילה מראש עם כמות המלל אני פשוט חייב עזרה ואשמח שבזמנך החופשי תוכל לכוון אותי.

תודה מראש כבוד הרב!

תשובה