שאלה
שלום הרב . ראיתי בחדשות סיפור על ילד שרצח את המשפחה שלו כשהיה ילד , ולאחר מכן חי על זהות בדויה וכיום הוא מבוסס ויש לו משפחה ועבודה . שאלתי היא האם צריך לדרוש את חשיפתו של אותו אדם , מכיון שעשה דבר חמור , וראוי שאנשים ידעו שעשה מה שעשה. או שצריך להניח לו להמשיך לחיות את חייו בזהות בדויה . תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
בעקבות כתיבתך עקבתי מעט אחרי הסיפור הזה.
הוא באמת מטריד מאוד.
אני יוצא מנקודת הנחה כי לא את כל העובדות אני יודע, ולכן מה שאני כותב הוא על בסיס מה שקראתי,
הבה נחלק את הדיון בו לשני חלקים:
הבה נניח כי את הרציחות האלה הוא עשה בגיל מבוגר, לפני עשרים שנים. האם יש לו דרך חזרה ? התשובה היא מורכבת מאוד, ותלויה בעיקר בו.
אם הוא ממשיך כרגיל, נהנה מהירושה, מתעלם מאחריותו וממעשיו – מוטלת אחריות על החברה שלא לקבל מציאות כזו, ושלא להסכים לה, כולל החשיבות הגדולה של החשיפה. על הלגיטימיות של חשיפה ציבורית של מעשים מכוערים, והלכות לשון הרע והלבנת הפנים הכרוכים בכך, אפשר לקרוא את: http://bit.ly/2kk1DN5
אם הוא עבר תהליך של תיקון, קבלת אחריות, פעילות לתיקון מעשיו וכדו' – היסוד הגדול של תשובה ושל יכולת תיקון חייב להיות גם כאן.
את כל זה אנו למדים בעיקר משתי דמויות: ראשון בהן הוא יהודה, על כל דברי ה"צדקה ממני" ומשמעותם; ובעיקר – מדוד המלך.
על השיעור הגדול מדוד המלך אשמח אם תקרא מאמר קצר שנכתב ב"הצפה" לפני שנים רבות, והוא מבטא היטב את היסוד הזה: https://www.ypt.co.il/3811
ועל כל היסוד של התיקון הציבורי, אשמח אם תקרא מאמר ארוך: https://bit.ly/2JA7Ldr
המקרה בו אנו עוסקים מסובך יותר, בשל הגיל הצעיר שבו נעברה העבירה.
כמובן, אני לא מכיר את העובדות, ועל כן נזהר מאוד מלומר דברים ברורים, אולם בשל העובדה שמדובר בדברים שנעשו בגיל הרבה יותר צעיר, עם יכולת קבלת אחריות נמוכה יותר – נראה לי כי החשיפה עכשיו היא מעשה שלא נכון לעשותו לאור העקרונות המוסריים, האנושיים וההלכתיים.
ואף על פי כן, מוטל עליו גם כעת לבחון מה הוא יכול לעשות בעולם התיקון, כדי להסיר את הכתם הנורא של המעשה.
כל טוב ושלא נדע
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם