שאל את הרב

חרדות

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 08/06/22 05:50 ט בסיון התשפב

שאלה

שלום וברכה. אני סובל מחרדות ומ ocd. הרבה פעמים בזמן החרדה אני מתפלל לה' שיעזור לי. לאחרונה קלטתי שזה הפך להיות מעין טקס קבוע של ה ocd ומלווה בתחושה שאני חייב להתפלל או שמה שאני פוחד מפניו יקרה. אני בדילמה מאוד גדולה - מצד אחד הדבר המתבקש הוא להפסיק את הטקס כי יש סיכוי די גדול שהטקס הזה מזין את החרדות וכך אני נכנס למעגל של חרדה ותפילה ואז עוד חרדה ותפילה וכו' אבל מצד שני איך אני יכול שלא לפנות לה' בעת צרה? זה אחת מהדברים היותר משמעותיים עבורי בקשר איתו ואיך אפשר שלא לפנות אליו בשעת קושי? פחד נוסף שיש לי הוא שבסופו של דבר התפילות הם משמעותיות ואני פוחד שתהיה לי פחות סייעתא דשמיא אם אפסיק להתפלל אבל ייתכן שזה החרדה והאובססיה שמדברת מגרוני. חשבתי אולי לצמצם את הבקשות רק לזמן תפילת עמידה, אבל אני לא רוצה לוותר על הספונטניות. אשמח לעצה ולעוד נקודת מבט בבקשה.

תשובה

שלום וברכה

ראשית, אני מאחל ומברך כי המצוקה תלך ותפחת, וייפתחו בפניך שערים חדשים.

התמודדות עם מה שעובר עליך מחייבת כמובן שילוב בין עולם הטיפול הנפשי ועולם ההדרכה הרוחנית.

הבה נחפש ביחד את הדרך. אציע דבר מה, ואם טוב הוא בעיניך - נהג בו, ואם לא - אנא שוב, ונחפש דרך אחרת:

לפי דבריך יש בתפילה דברים המיטיבים עמך, ויש דברים היוצרים פחדים וחרדות. הכיוון אפוא יכול להיות להיאחז בדברים המיטיבים ולצמצם את הצללים הנוצרים. אני מציע אפוא לעשות זאת בשתי דרכים: אכן, כפי שאתה בעצמך אמרת, להכניס את הדברים למסגרת מוגבלת של תפילת עמידה. הספונטניות תבוא לידי ביטוי בנוסח הדברים שתאמר, ולא בפרישת התפילה לאורך מקומות אחרים.

אולם, לא פחות מכך הוא על מה להתפלל. התפילה לבקשת עזרה לבדה יוצרת בך, לדבריך, צללים. אפשר אפוא להרחיב דווקא את נושאי התפילה, כפי שהיא אכן אמורה להיות: שתכלול לא רק את המצוקה אלא גם את התודה לריבונו של עולם על מה שאירע לך בין התפילות, לבקש לא רק סיוע כי אם גם הארת פנים ופתיחת שערים חדשים, וכן על זה הדרך.

על ידי כך, התפילה עצמה תתרחב, ולא תהיה חלק מהמצוקה, והיא תאפשר לך לשוט לאופקים חדשים ולכיוונים פותחים.

האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?

כל טוב ושמחה

כתבות נוספות