שאלה
שלום כבוד הרב,
אני כמעט שנתיים יוצאת עם בחורים ואני מרגישה שכול בחור שאני יוצאת איתו זה פשוט לא זה…
בכול פעם שאני יוצאת עם בחור, אני אומרת לעצמי אולי הוא הזיווג שלי ונותנת את כול כולי בקשר, ואז יוצא מצב ששוב זה נגמר כי אני לא רואה את עצמי מקימה איתו משפחה.
אני נמצאת באתרי הכרויות לדתיים, מנסים לשדך לי ואין מישהו שאני יכולה להגיד עליו ״איתו אני רוצה להקים משפחה״, ״הוא יהיה בעלי״, אני כן נותנת צ׳אנס אמיתי ועושה השתדלות.
מציינת שעשיתי את כול הסגולות האפשריות, ואני כבר לא יודעת מה לעשות, אולי פשוט להפסיק ״לרדוף״ אחרי זה? אולי פשוט לשחרר, ולשנות גישה שזה יגיע עם הזמן? וזה יבוא לבד?
אשמח לעזרתך מה לעשות?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
ראשית, אני מאחל ומצטרף לתפילות לבניית בית בריא, שמח, קדוש וטהור בעיתו ובזמנו.
מטבע הדברים, קשה לייעץ אם לא מכירים, שכן חלק גדול מנושאי הזיווג קשור בראש ובראשונה לנושאים טבעיים ואנושיים, ולעתים דווקא עצות טובות מחברות טובות, או מסקנות שמסיקים מפגישות קודמות ומדברים שנאמרו - יכולים לעזור יותר מכל דבר אחר.
עצה טובה. לא להרים ידיים. לא לשחרר. ומאידך גיסא - לא להשתעבד.
לזכור כי הדבר העיקרי אותו צריך למצוא בבן זוג הוא הרצון המשותף והאמון לצאת למסע אל ה״לא נודע״. אין אנו יודעים מראש מה יזמנו לנו החיים ובאלו אתגרים תעמוד הזוגיות. על כן, לא כדאי לבנות על התאמה מוחלטת כיום, כי הדבר אינו אומר הרבה לגבי העתיד.
לפיכך, כאשר נוצר אמון והכרה כי עימו את מוכנה לצאת לדרך מול אתגרי החיים, ויש לכם אמון שאת תהיי שם בשבילו והוא יהיה שם בשבילך כאשר יהיה צורך בכך - כדאי להתחיל לבנות את הדברים.
שילוב של אמון כזה, ביחד עם דברים שלמדת מפגישות קודמות ומחברות טובות, ותפילה לבסוף - נראה כדרך שיש ללכת בה.
ואשמח לעזור עוד ועוד.
כל טוב