המלך הזה הוא אבא שלי

שלום לך יקרה!

וואו, אני מרגישה מתוך הכתוב זעקה גדולה. אני מבינה שאת רוצה לחיות חיים של גודל, של עומק, של טוב ושל אהבה. והיהדות והקשר עם ה' כרגע לא נותן את המענה הזה בכלל, וזה מתסכל! מאוד!

אני מרגישה שהזעקה שלך מתאימה בדיוק לימי האלו, ימי אלול ועשרת ימי תשובה, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה. בתוך תוכנו אנחנו רוצים קשר של אהבה וקרבה עם ה' יתברך, זה הכי אמתי לנו. זה בדיוק הימים האלו, ימים שדוחפים אותנו לעורר את הרצון בקשר שלנו עם ריבונו של עולם מתוך אהבה.

מבחוץ אדון עריץ, מבפנים אב אוהב וקרוב

בעיניים שרואות את המציאות החיצונית, בעיניים של היום יום הפשוט, הקשר שלנו עם הקב"ה נתפס הרבה פעמים כקשר של אדון ועבדים, (ואנחנו באמת גם עבדים של ה' אבל לא בדיוק כמו שאנחנו מדמיינים את זה..) המציאות החיצונית מראה לנו שה' דורש מאתנו בלי סוף, מקשה ומנסה אותנו כל הזמן. נראה לנו שאנחנו העבדים שצריכים לספק לאדון משהו מסוים לפי כללים, לפי הגבלות, לפי זמנים. ואנחנו מצדנו תמיד לא מצליחים, לא מספיקים, לא עושים כמו שצריך, כי תמיד אפשר יותר טוב, יותר מדויק.. וזה כ"כ קשה ומתסכל, מוציא את החשק לעבוד ומוריד את המוטיבציה, כי כל מה שאני יעשה הוא לא מספיק.

חכמינו אומרים שיש בקשר שלנו עם ריבונו של עולם שלושה ביטויים שונים ליחסים. יחס של אדון ועבדים, יחס של אב ובנים ויחס של בני- זוג. הקב"ה הוא גם האדון שלנו, גם האבא שלנו, וגם בן הזוג שלנו (דוד ורעיה במשל של שיר השירים הם בני זוג שנמשלו לעם ישראל והקב"ה) כל הביטויים האלו נכונים כביטוי לקשר שלנו עם ריבונו של עולם. בעיניים חיצונית אנחנו בפשטות שמים את הקשר שלנו כיחס של אדון ועבדים, זה היחס הכי פשוט כשאנחנו רואים מול עינינו שכר ועונש, מצוות והצלחות, כשאנחנו צריכים לעמוד בתוך גבולות כל הזמן "ולעמוד בציפיות".

ועכשיו אני רוצה שנשים רגע את הקשר שלנו עם ריבונו של עולם בביטויים האחרים ליחס, כקשר של אב ובן, או כקשר של בני-זוג. תנסי לדמיין קשר של אב לבנו, של איש לאשתו, תיקחי קשר כזה שקרוב אלייך, בבקשה תשתדלי לחשוב על קשר שנראה בריא בעיניך, לא קשר של בני זוג שעומדים להתגרש ולא קשר של ילד שרק עושה צרות להורים שלו והם לא יודעים איך להתמודד עם זה. תחשבי על הקשר הזה.. כשאני חושבת על קשר כזה אני רואה אהבה. אני רואה רצון לעשות טוב לשני, רצון לשמח את השני (וזה שונה מהרצון לרצות את השני) אני רואה קשר שרוצים בו, רוצים בקרבת השני, לא בורחים ומפחדים מהקשר והיחס הזה.

בימים אלו אנחנו מתוודים לפנימיות של הקשר שלנו עם ריבונו של עולם, אנחנו רואים כמה הוא אוהב אותנו, כמה הוא רוצה בנו, כמה הוא מרחם ומפנק אותנו. חכמינו אומרים על יום כיפור שעצם היום מכפר, עצם זה שהגיע יום כיפור כל החטאים של עם- ישראל נמחקים, לא משנה מה עשינו כל השנה, הקב"ה מוחק ממנו את כל החטאים והעברות ופותח דף חדש ונקי, תחשבי מזה דף חדש ונקי? כל מה שהיה לפני זה נמחק, הכל הכל, שום דבר לא נשאר!! מי מוחק ככה את כל העברות והחטאים? לא אדון שדורש שהעבדים שלו יתנו את מה שהם חייבים לו. אלא אבא שאוהב ורוצה רק בטובת הבן שלו, רוצה לראות בו טוב ורוצה שיהיה לו טוב ולכן הוא רוצה לפתוח אתו דף חדש. מתוך הידיעה שהוא פשוט אוהב אותו, גם היחס של הילד משתנה כלפיו. זה מה שהקב"ה רוצה, שהקשר יתחדש, יחזור להיות קשר של אהבה ושל רצון לעשות טוב לשני.

אנחנו רוצים להיות בנים

כשאנחנו חיים את הקשר של ריבונו של עולם כקשר של אדון ועבדים, זה פשוט לא מספק אותנו. זה לא מתאים למה שהוא באמת וזה מפריע לנו. הקשר שלנו איתו הוא קודם כל קשר של אהבה ושל קרבה ואנחנו חווים את ממש בימים אלו של תחילת שנה חדשה.

חשוב לזכור שגם אבא לפעמים מציב גבולות לילדים שלו, דורש מהם דברים, אבל בשונה מהאדון הקשוח הוא עושה זאת מתוך אהבה גדולה. מבחוץ הדרישות שלהם יכולות להיראות דומות מאוד הרבה פעמים, אבל השורש והמטרה שונים לגמרי.

התבוננות בטוב נותנת כוח

כשמסתכלים על משהו, כל דבר- בן אדם, מצב, מקרה, מקום. כשמסתכלים עליו מתוך עין רעה, על הרע שבו אין לנו חשק אליו, אנחנו לא רוצים בקרבתו ולא רוצים להיות בו, אנחנו רק מחפשים איך להתחמק ממנו, כי הוא לא נעים לנו. כשאנחנו מתבוננים מתוך עין טובה שרואה את הטוב, יש לנו כוח. כוח להשקיע, כוח להתאמץ בשבילו, אנחנו רוצים להיות אתו, כי הוא שווה את זה.

בעולם הזה יש מטרה שכן נעבוד, אבל זה לא סותר, העבודה מתוך התבוננות על הקשר שלנו עם ריבונו של עולם כאב אוהב או כבן-זוג יקר, היא עבודה אחרת. ההתבוננות היא בעין טובה על הקשר ולכן יש לנו כוח לעשות את מה שה' רוצה שנעשה פה. ה' שלח אותנו לפה, בשביל שנוסיף טוב. כשמתבוננים על הקשר בצורה של האהבה, של ההתמקדות בטוב המצוות הם דרכים ועצות להוסיף טוב ואור, התפילה היא שעת מפגש וקשר עם ריבונו של עולם, עם אבינו, עם בן זוגנו. המעמד והמקום שלנו הוא שונה והמוטיבציה שלנו גדלה ומתעצמת. מנקודת קשר כזו אנחנו רוצים לעשות, כי זה מה שמי שאוהב אותנו רוצה שנעשה וכנראה זה ממש ממש טוב.

אני ממליצה לך לעשות תרגיל יומי. קחי מחברת חדשה, נקיה, כל יום תכתבי בה מספר דברים טובים, דברים שהרגשת שה' עשה לך טוב היום או דברים שמישהו עשה לך או לאחרים והיו טובים. דברים טובים שקיימים בך, כוחות שיש בך והתגלו היום, דברים טובים שהשגת היום. תחליטי מראש על מה את רוצה להתמקד וכמה דברים את כותבת כל יום. כל יום קצת, תרגיל כזה מעורר את ההתבוננות שלנו בטוב, תרגיל כזה נותן כוח.

הבניה שמתקדמת שלב אחרי שלב

אני רוצה לספר לך על תובנה שאני קיבלתי מהחיים. מול הבית שלי התחילו לבנות בתים חדשים, את העבודות התחילו כבר לפני 3 שנים. זה פרויקט די גדול, של כמה עשרות בתים, ואני שחיה ליד הבניה הזו יום-יום רואה איך הבתים לאט לאט נבנים ומקבלים צורה.

כשהתחילו לבנות את הבתים האלו לפני שלוש שנים העסיקה אותי שאלה דומה לשלך.. אני רוצה לעשות דברים גדולים, אני רוצה להצליח לשנות ולהשתנות אבל איך אני אצליח? אני מציבה לעצמי יעד ממש חשוב וגדול אבל אין לי מושג איך לממש אותו. השאלה הזו הלכה איתי במשך תקופה מסוימת ותוך כדי אני עוברת יום יום ליד בנית הבתים, רואה איך מקימים את היסודות של הבתים, איך תוקעים את הברזלים שמסביבם יבנו את העמודים שיחזיקו את כל הבית. ופתאום עלתה בי תובנה מתוך מה שמתרחש שם על החיים שלי. יש לי מטרות גדולות בחיים, שאני רוצה להגשים אותם. אבל כמו שבונים בית, לפני שמתחילים לעבוד- הכל כבר משורטט, מתכונן, מאורגן לפרטי פרטים, המטרה כתובה, אבל כל זה רק על הדף, כשהפועלים באים ומתחילים לעבוד הם מתחילים מההתחלה, מהפרט הראשון, שלב אחרי שלב, יסודות, עמודים, קירות, תקרה וכו' רק כך בסוף יהיה פה בית. ואני הבנתי, מתוך מחשבה ראשונית מה אני רוצה מעצמי ולאחר מכן עבודה על זה פרט אחרי פרט זה באמת יקרה.

אני חושבת שכשאנחנו נדע מה המטרה שלנו, נציב לעצמינו מטרה גדולה שבאמת מתאימה לנו ואז נחשוב איך לאט לאט אנחנו מתקדמים ומשיגים אותה, יהיה לנו כוח, תהיה לנו אנרגיה ומוטיבציה לפעול, נשמח ונרצה לעבוד, כי זה באמת שווה, זה באמת מה שיביא אותנו להיות אנשים יותר טובים. חשוב להוסיף שגם לאחר שקבענו לעצמינו מטרה והיא נותנת לנו אנרגיה, אין לנו הבטחה שכך בדיוק יקרה, ושזו באמת הדרך הטובה ביותר, כדאי שנהיה פתוחים לשינויים וגמישים כי בסופו של דבר אבינו הטוב יודע טוב יותר מה היא הדרך הטובה לנו ואולי היא שונה ממה שאנחנו חשבנו.

גם כשאנחנו טהורים כ"כ אנחנו מבקשים לשוב בתשובה

גם מתוך התבוננות חיובית כמו שהצעתי פה, להתבונן על עצמך, על הקב"ה, על הקשר, גם מתוך כל זה אנחנו נמשיך לבקש מה' שיסלח לנו ונבקש ממנו שיחזיר אותנו בתשובה. תחשבי על זה, כבר בתפילת ערבית של מוצאי יום כיפור, הזמן שאנחנו הכי הכי נקיים וטהורים בו, רגע אחרי תפילת נעילה, אנחנו שוב מבקשים מה' סליחה ומחילה על החטאים ושוב מבקשים שיחזיר אותנו בתשובה, איך זה הגיוני? מזתומרת?

כי אנחנו חיים בעולם שדורש כל הזמן לעלות, להיות שלם יותר ויותר, והעבודה וההתקדמות בעולם הזה היא תמידית. אבל כשעובדים מתוך טוב, יש כוח ורצון לעבוד והעבודה היא בסדר, ואפילו מתוקה, אני אמשיך ואמשיך לעבוד עם כוח כי הטוב נותן לי כוח.

יקרה, מאחלת שתהיה פתיחת שנה טובה ומתוקה שתשפיע ותתן כוח לשנה כולה! שתהיה שנה טובה ומתוקה, הרבה שמחה וכוח!

אם משהו לא ברור, את רוצה לשאול עוד מוזמנת בשמחה לפנות למייל שלי

אילת-חן

Ayehen70@gmail.com