הלכה בילקוט יוסף

בס"ד

שלום רב

את השורה שאתה מזכיר מצאתי במקום אחר:

http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_7.html#HtmpReportNum0000_L3

מדובר על אדם שמסיים תפילת עמידה - כלומר בלחש הוא אמר "המברך את עמו ישראל בשלום".

כאן הש"ץ בדיוק אומר 'הא-ל הקדוש' או 'שומע תפילה'

ההלכה היא שהאדם לא יענה אמן מפני שסיום התפילה הוא רק לאחר שאמר את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך..."

להלן מקור הדברים:

סימן קכב - דינים השייכים בין י''ח ליהיו לרצון

א אחר שסיים ברכת שים שלום, ואמר פסוק ''יהיו לרצון'', רשאי להפסיק לעניית דברים שבקדושה, כדרך שמפסיק בקריאת שמע וברכותיה. דהיינו, חמשה אמנים ראשונים של הקדיש, ו''יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך'', ולא יותר. ולא יענה אמנים דברכות,

ואפילו אמן שאחר ברכת האל הקדוש ושומע תפלה שאומר השליח צבור.

ובקדושה עונה קדוש וברוך בלבד, ולא שאר נוסח הקדושה. וכל שכן שאין לו לענות ''ברוך הוא וברוך שמו''. ואם עדיין לא אמר פסוק יהיו לרצון [הראשון], אינו רשאי להפסיק כלל אפילו לקדיש וקדושה וברכו, שפסוק יהיו לרצון הוא מכלל התפלה עצמה. ואם סיים פסוק יהיו לרצון אמרי פי השני, אף על פי שעדיין לא עקר רגליו, רשאי להפסיק ולענות כל דבר שבקדושה, ואפילו ''ברוך הוא וברוך שמו''. [שארית יוסף חלק ג עמוד קיב. ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קכב הערה א', עמוד קכו].

יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפני צורנו וגואלנו - אמן!