האם גשם גשם מטפטף לפי הזמנה

שלום צדיק! מה שלומך?

למה אני כותב "צדיק"? כי פיתחת כמעין "חוש שישי" לברכות בתפילה. לא רק מתפלל – וגמרנו, אלא שואף להעמיק ולדעת.

החוש הזה חשוב במיוחד בתקופה אנו נמצאים – תחילת השנה חדשה, מתי שהקב"ה הוא הכי קרוב אלינו, כאשר "המלך בשדה".

נקפוץ ישר לעניין: "אמר רבי יוחנן: 3 מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח. ואלו הן: מפתח של גשמים, ומפתח של חיה (לידה), ומפתח של תחיית המתים" (תענית, דף ב' עמוד א'). רק הקב"ה אחראי על הגשמים (או על הבאת רעיונות לאנשים כיצד לפתח מכשירים שיגרמו לכך).

בקיצור - מה זה ה"מפתחות"? דברים שרק הקב"ה יש החלטות עליהם אם, מתי, איך, כמה הם יבואו ולאורך כמה זמן. וכשהקב"ה ברא את העולם הוא סידר במערכת הטבע את הגשמים שיבואו במקומם ובזמנם המתאים.

אז, כמו שציינת בשאלתך, הורדת הגשמים כנדרש, במיוחד בארץ ישראל - שייכת למידת הקשר בין הקב"ה לישראל. זאת אפשר ללמוד מהפסוקים: "והארץ, אשר אתם עוברים שמה לרשתה--ארץ הרים, ובקעות, למטר השמיים תשתה-מים. ארץ אשר-יהוה אלוהיך דורש אותה תמיד, עיני יהוה אלוהיך בה--מראשית השנה ועד אחרית שנה. והיה, אם-שמוע תשמעו אל-מצוותיי אשר אנוכי מצווה אתכם היום--לאהבה את-יהוה אלוהיכם, ולעובדו, בכל-לבבכם, ובכל-נפשכם. ונתתי מטר-ארצכם בעיתו, יורה ומלקוש' ואספת דגנך, ותירושך ויצהרך. ונתתי עשב בשדך, לבהמתך; ואכלת, ושבעת" (דברים פרק י"א, פסוקים י"א עד ט"ו).

ברכת "מברך השנים" מבהירה מאוד את הקשר בין הקב"ה לבנינו, מאשר הקשר בינו לבין שאר אומות העולם. וניתן לראות את היחסים בעזרת הורדת הגשם, כמו שאמרת בשאלתך – זה קשור למצב הרוחני של העם.

בעבר, כשרוב העולם היה מבוסס על התבואה, קבעו חכמים את זמן בקשות הגשמים לפי תקופות השנה.

בתפילת מוסף בשמיני עצרת מתחילים להתפלל (יותר נכון - להזכיר) על הגשם ובתפילת מוסף בשביעי של פסח מתחילים להתפלל על הטל.

לצערנו, יש מקרים שעובר כבר החורף - ועדיין אין מספיק מים.

וכאן משתלבת השאלה המצוינת שלך: אם הקב"ה הוא בעל המפתח – ההיגיון הפשוט אומר להמשיך להתפלל לקב"ה שיוריד לנו מים.

אבל למרות זאת קבעו חכמים – לכל תפילה יש זמן ולכן מתפללים כסדר הנהוג.

הערה: ישנם תעניות גשמים אותם קובעת הרבנות הראשית, בהן מוסיפים "ועננו בורא עולם" בתוך ברכת "אב הרחמן". אבל גם בהם לא משנים את הנוסח המתאים של "ברכת השנים".

ברשותך, נשאל רגע משהו אחר – מהיכן באו התפילות?

בזמן שבית המקדש היה קיים, היו עבודות הקרבנות לפי הסוגים והאירועים מקרבות את הקב"ה לישראל (קורבן = להתקרב).

כשנחרב המקדש תיקנו חכמים תפילות במקום הקרבנות, מכיוון שהצורך להתפלל קיים אצל האדם באופן טבעי וספונטני. זאת למדו מהפסוק "קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה... ונשלמה (=לשלם) פרים – שפתינו (=תפילה)" (הושע, פרק י"ד פסוק ג').

נביט מזווית אחרת על ברכת "מברך השנים" לפי האשכנזים (אבל כל הנוסחים דומים): "בָּרֵךְ עָלֵינוּ... וְתֵן ברכה/טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עָל פְּנֵי הָאֲדָמָה – וְשַׂבְּעֵנוּ מִטוּבָהּ".

אנו מתפללים שיצא טוב מהאדמה, או יותר נכון: מתפללים על-בשביל האדמה (לא עלינו-בשבילנו).

קשה לאדמה "להתאים את עצמה" לגשמים במזג אוויר משתנה. מטרת הגשמים היא לא רק לשתיית מים המתאימה לכל עת. גידולים חקלאיים הצומחים דרך משקעים טבעיים בלבד נהרסים אם משקים אותם בזמנים לא מתאימים, מכונות הידרוליות מפסיקות לעבוד ועוד...

במילים אחרות: הברכה היא ירידת גשם על האדמה לטובה – כמותית, איכותית ובזמן מתאים.

אולי ניתן ללמוד מזה שיש דבר טוב בכך שהקב"ה, אבינו שבשמים, נותן לנו גשמים דווקא באופן זה.

סיכום, לימוד ועשייה

כשהקב"ה ברא את העולם הוא סידר במערכת הטבע את הגשמים שיבואו במקומם ובזמנם המתאים.

הורדת הגשמים כנדרש, במיוחד בארץ ישראל - שייכת למידת הקשר בין הקב"ה לישראל.

חכמים זיכרונם לברכה קבעו את זמן בקשות הגשמים לפי תקופות השנה.

בזמן שאין בית המקדש קיים תיקנו חכמים תפילות במקום הקרבנות, מכיוון שהצורך להתפלל קיים אצל האדם באופן טבעי וספונטני.

בברכת "מברך השנים" אנו מתפללים שיצא טוב מהאדמה, או יותר נכון: מתפללים על-בשביל האדמה (לא עלינו-בשבילנו).

קשה לאדמה להתאים את עצמה למזג האוויר המשתנה, לכן הברכה היא ירידת גשם על האדמה לטובה – כמותית, איכותית ובזמן מתאים.

לימוד:

ממליץ ללמוד את הדברים הבאים (לא יותר מ3), כדאי אפילו יחד עם עוד מישהו:

"עיין ערך יהדות" של הרב חגי לונדין. על מושגי היסוד של היהדות ועל מה שמאחוריהם, בפורמט מאויר ומזמין.

סידור עם ניקוד, פסיקים ופירוש לתפילה (רינת ישראל למשל). לקרוא בפינו מתוך הסידור - וכך לנסות להבין מה אנו אומרים.

"מסילת ישרים" עם מפרש כבחירתך.

לבחור מאתר "2 הלכות ביום" דברים בהם אתה מעוניין ללמוד שיישלחו אליך למייל (יש גיוון), לא לקחת יותר מדיי.

ללכת/לשמוע/לצפות שיעור קבוע במשהו בו אתה מעוניין, ולקרוא לפעמים שאלות ותשובות באתרי האינטרנט.

עשייה:

מכיוון שהקב"ה מתקרב אלינו כל עוד אנו "נקיים", כדאי להתנקות ולנקות. או בקיצור - להביט.

על עצמנו – כיצד אנו מתנהגים? האם אנו עוזרים מספיק? האם אנו יכולים להשתפר ולשפר? ואם כן – כיצד?

על אחרים – מה מידת היחסים בינינו? האם היא ניתן לשיפור? כיצד היחס לאנשים לא מוכרים בסיטואציות שונות?

על הסביבה – מה אנו עושים כשאנו רואים משהו מלוכלך (לאו דווקא מה שחיות עושות)? האם ניתן לעזור בעניין המצב הגיאולוגי?

נסיים בקטע יפה מתפילת עננו בברכת "שומע תפילה", אותה אומרים בימי עצירת גשמים לפי קביעת הרבנות הראשית:

"ןעֲנֵנוּ בּורֵא עולָם בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, בּוחֵר בְּעַמּו יִשרָאל לְהודִיעַ גָּדְלו וְהַדְרַת כְּבודו, שׁומֵעַ תפילה תֵּן טַל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְתַשבִּיעַ אֶת הָעולָם כֻּלּו מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ וּמֵעושֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ".

מקווה שעניתי טוב, שמחתי מאוד!

אם התשובה אינה מספקת, או שאתה מעוניין להגיב, לחדד להעיר, להאיר ועוד... אתה מוזמן לשלוח לי מייל

חג שמח!

דורון

dozkih@gmail.com