אשה שהולכת למיכוה צריכה להוריד את הלק ואת הריסים מלכותיים תודה

שלום רב,

לפני הטבילה במקווה צריך להסיר מהגוף דברים שיכולים לחצוץ בין הגוף למי המקווה. אבל לא כל דבר שנמצא על הגוף נחשב לחציצה. חלק מהתוספות הקוסמטיות אינן חוצצות, ולא מפריעות לטבילה.

1. ריסים מלאכותיים – אם מדובר בריסים שמודבקים באופן קבוע וקשה להוריד אותם, או שהם אמורים לנשור יחד עם הריסים הטבעיים, אין צורך להוריד אותם ואפשר לטבול איתם.

2. לק – בעבר פוסקים רבים כתבו שלכתחילה צריך להסיר לק לפני טבילה. מאז חלו שינויים במציאות, גם לגבי הלק עצמו (כמו השימוש הנפוץ בלק ג'ל, ש'יושב טוב' ולאורך זמן על הציפורן) וגם במציאות של נשים דתיות, שכיום רבות מהן נוהגות למרוח לק על הציפורניים.. לשינוים אלו יש השפעה משמעותית על ההלכה, משום שחלק מההגדרה של חציצה בטבילה תלויה בשאלה האם הדבר החוצץ מפריע לנשים (האם הן 'מקפידות עליו'). כשיש מקום הלכתי להתיר הרגישות והקשיבות לתחושתה של אשתך היא שיקול חשוב בהכרעה ההלכתית, ולכן פוסקים רבים מתירים זאת, כאשר השימוש בלק חשוב לאשה.

אמנם, אם הלק אינו שלם, אלא יש על הציפורניים שאריות של לק, צריך או להסיר אותם, או לצבוע שוב את הצפרניים צביעה שלמה לפני הטבילה.

לסיכום, חשוב להדגיש שטבילה עם לק על הצפרניים (כשהלק שלם ומכסה את הציפורן) – היא טבילה כשרה לפי ההלכה, ואין חשש הלכתי אחרי טבילה כזו.

הרחבה:

על פי ההלכה בזמן הטבילה במקווה הגוף כולו צריך לבוא במגע ישיר עם המים, ולכן הטבילה צריכה להתבצע ללא חציצה –דבר המפריד בין גופה למים. אם ישנה חציצה (הפרדה) כזו – הטבילה לא נחשבת, וצריך לטבול שוב.

לא כל דבר שנמצא על הגוף נחשב כחציצה. מה נחשב כחציצה? כך כתוב בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן קצ"ח סעיף א):

צריכה שתטבול כל גופה בפעם אחת; לפיכך צריך שלא יהיה עליה שום דבר החוצץ. ואפילו כל שהוא... אפילו אינה מקפדת עליו לעולם כיון שדרך רוב בני אדם להקפיד עליו חוצץ; ואם הוא חופה רוב הגוף, אפילו אין דרך בני אדם להקפיד בכך, חוצץ.

כלומר – כל דבר שמקובל שנשים 'מקפידות' עליו (=שמפריע להן שהוא על הגוף) – חוצץ, אפילו אם הוא קטן מאד. ואם מדובר במשהו גדול שנמצא על רוב הגוף (או על רוב השיער) – הוא חוצץ אפילו אם הוא דבר שנשים לא 'מקפידות' עליו.

אך הרמ"א (ר' משה איסרליש) הוסיף על דברי השולחן ערוך שלכתחילה צריך להסיר לפני הטבילה כל דבר, גם דברים קטנים שנשים אינן 'מקפידות' עליו. פוסקים אשכנזים פסקו בדרך כלל ברמ"א, וגם חלק מהפוסקים הספרדיים אימצו את דבריו אלה לכתחילה.

יש גם כלל נוסף שמופיע בפוסקים, והוא ש'כל העשוי לנוי אינו חוצץ'. אבל, יש מי שסוברים שכלל זה חל, למשל, לגבי צבע על הגוף רק אם בצבע 'אין ממש' – כלומר שאין לו נפח מורגש כשלעצמו, כמו צבע של שיער. בלק – יש בדרך כלל ממש – הלק מורגש כתופס נפח קטן, ואינו רק צבע שנראה לעין.

בעבר – היה פחות מקובל שנשים ששומרות מצוות מרחו לק על הציפורניים, ולכן פוסקים כתבו שלכתחילה יש להסיר לק מהציפרניים לפני הטבילה. כיום, השימוש בלק הרבה יותר מקובל גם אצל נשים שומרות מצוות. כמו כן, נפוץ השימוש בלק ג'ל, שנשמר על הציפורן באופן שלם לאורך זמן ומסובך להסיר אותו. לכן פוסקים רבים אומרים שאין צורך להסיר את הלק לפני הטבילה. מגמה זו הולכת ומתרחבת בפסיקה ההלכתית היום, למרות שעדיין קיימות גם דעות מחמירות יותר שסוברות שעדיף לכתחילה לא למרוח לק לפני הטבילה. גם לפי דעות אלה אם בכל זאת האשה טבלה עם לק – הטבילה כשרה.

אמנם, מה שכן חייבים להקפיד עליו לכל הדעות הוא שהלק שלם ומכסה יפה את הצפורן, כי אז הוא נחשב לדבר שנשים לא 'מקפידות' עליו. אם הוא סדוק או ירד חלקית, או שיש רק שאריות מצביעה ישנה, צריך לצבוע מחדש את הצפרניים באופן שלם לפני הטבילה (או להסיר את השאריות – על פי בחירת האשה).

הנושא של רצונותיה של האשה לגבי המראה והגוף שלה יכול להיות נושא רגיש בין בני הזוג, במיוחד כשזה נוגע גם בשאלות הלכתיות. חשוב להדגיש שזוגיות טובה ושלום בית, שכוללים לעיתים שיח הדדי קשוב, הם ערכים חשובים מאד בהלכה. הקשבה לתחושות האשה לגבי גופה והמראה שלה חשובה מאד בהקשר זה, ולכן גדלה החשיבות ההלכתית להכריע כדעות המקלות (והן רבות היום), שמאפשרות טבילה עם לק לכתחילה. במיוחד, כשבמקרה הנוכחי, כאמור, רצון הנשים ומנהגן משפיעים באופן ישיר על ההגדרה ההלכתית של חציצה. אם אתם בכל זאת נתקלים בקושי להגיע לעמק השווה בעניינים אלה אתם יכולים לפנות (ביחד או לחוד) באופן אישי ליועצות ההלכה של 'נשמת', או לרבניות במיזם 'משיבת נפש', ולקבל תשובה ותמיכה מפורטת, אישית וספציפית.

לגבי ריסים מלאכותיים – כמו שכתבנו – אם הם לא כאלה שמורידים ומדביקים כל יום אלא קבועים לזמן כמו חודש, הם נחשבים כמו חלק מהגוף, ופוסקים רבים מתירים במצבים כאלה לטבול איתם לכתחילה.

ברכת ה' עליכם!

תני

הרב תני פיינטוך הוא רב מרבני בית הלל הנהגה תורנית קשובה

מקורות להרחבה:

שולחן ערוך סימן קצח, סעיף א (וש"ך וט"ז שם), וסעיף יז.

מקורות נוספים ודיון הלכתי מפורט ועדכני בעניין טבילה עם צפרניים מטופחות או מלאכותיות נכתב על ידי: גנזל, טובה, תחומין לה (עמ' 300¬-310).

תשובה שנכתבה על ידי הרבנית רחלי פרנקל בעניין דומה:

https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%9C%D7%A7-%D7%92%D7%9C-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%94-2/

הקו ההלכתי של נשמת – 026404343