שאלה
מהי העמדה ההילכתית לגבי גבר שיכול להגיע לתענוג מתשמיש ובכל אופן לעצור את שפיכת הזרע. מה הדין, וכן מהם ההשלכות ההלכתיות בעניין בנוגע לדברים שנאסרו ו/או הוגדרו כמותר אבל ראוי שלא.
ראוי לציין, שיכולת השליטה בשפיכה הינה מוחלטת לגמרי ללא הוצאה של אפילו טיפה אחת.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
עיקר היחסים הם בשביל קיום העולם והמשכו. ולכן עיקר היחסים בין איש ואשה בנוי על כך, וכל השמדת זרע וכדו' נאסר מכיוון שאין כאן ביאה של בריאה חדשה אלא סתם לתענוג אישי. אמנם לא כל היחסים הם לצורך הולדה, כשם שמותרים יחסים בימי הריון וזקנה, אבל היסוד הוא שהיחסים צריכים להיות כאלו שיכולים להביא לידי פריה ורביה. ולכן כל עצירה של שכבת זרע אין זה ביאה של קיום העולם אלא של הנאה אישית, ולכן הם פסולים בהשקפת היהדות.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ