עשרים ואחת שנים עברו מאז נעקרה ההתיישבות היהודית מגוש קטיף, הימים הסוערים והכואבים ההם של המאבק ברוע הגזירה הציף לא מעט התנגשויות בעולם הערכים של אנשי ההתיישבות, ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל הם המצפן.
כיצד ניתן ליישב את שלושת אלה שעה נשאבקים למען ארץ ישראל שעה שחלקים גדולים מהעם לא איתך? כיצד לנהוג בממשלה? אותן שאלות יסוד שעלו אז ונדמה נותרו על השולחן ביתר שאת ככל שנקפו השנים הביאו את מרכז מורשת קטיף בניצן ליזום מסע משותף של רבני ההתיישבות מהגוש וממפעל ההתיישבות כיום ולהפגיש אותם עם אנשי החוות שפועלים כיום ברוח ישוב הארץ והתורה למען העם. המסע הזה היה רכבת הרים רגשית בין הצלקות מקיץ 2005 והמאבק הכתום ועד לחיבוק עם מי שליבו נקרע כשהוא מלא תחושת שליחות מצד אחד וכאב אמיתי כשמופנית כלפיו אצבע מאשימה כאילו הוא אנרכיסט.
כ25 רבני גוש קטיף כאמור יצאו למסע המיוחד בשומרון שנפתח בקהילת נצרים שבאריאל שם פגשו את הרב ציון טוויל ששיתף בפעילות שלהם באריאל ובחיי הקהילה. לאחר מכן בהובלה של יגאל אנקרי דובר איגוד החוות יצאו יחד להתארח בחווה של אליאב ליבי 'חוות נצח יהודה' וכן אצל דוד מנצובסקי ב'חוות אל-חי' ליד שבי שומרון. הרבנים שמעו מאנשי החוות על הצורך החיוני של הנוכחות היהודית בשטח, על האתגרים השונים ועל הרוח הגדולה שדוחפת אותם קדימה כחלוצים בני זממנו בראייתם. אנקרי שיתף את הרבנים ברעיון העקרוני שמאחורי מפעל החוות, המשמעויות המשפטיות, תוכניות לעתיד והמענים לבעיות שצצו לאורך הדרך.
בחוות כאמור התרשמו מאוד "ממסירות הנפש למען המדינה של אנשים שלקחו על עצמם אתגר ומוכנים למשימה" . מתוך השיח עלתה ההבנה כי ישנה תחושה של עליית קומה בשייכות לחבלי הארץ הזה בשאיפה לחיות כבני בית, כשייכים למקום וגם להבנה שהחקלאות והחיבור לאדמה הם מרכיב מאוד מרכזי בתהליך של חזרת עם ישראל לתחושות השייכות לארץ ישראל. בנוסף שוחחו עם אנשי החוות בפתיחות גדולה על על המורכבות הגדולה ועל האתגרים החינוכיים, המוסריים והתורניים כמו גם על התהליכים שעוברים במקומות האלה והדרכים בהם המנהיגות המקומית חושבת מתלבטת ומתמודדת עם האתגרים השונים.
אחד הביטויים שתפסו במיוחד את הרבנים היה כאשר אחד מבעלי החוות שיתף "גם אם אני מותח פה את הקצוות, ברור לי שכל מה שאני עושה , אני עושה מתוך כך שיש חוט שקושר ביני לעם ישראל ,אני מנסה למתוח אותו לטובת עם ישראל אבל ברגע שאני מרגיש שהוא מתנתק, אני ישר חוזר חזרה" . הרבנים מצידם שיתפו כי הדילמה, איך פועלים להמשך פיתוח ההתיישבות מתוך אחריות לעם ישראל היא אותה דילמה שלוותה אותם בגוש קטיף וכשדנו בדרכי המאבק.
לאחר החוות התקיים מפגש מרגש עם הרב דודי דודקביץ ,רב הישוב יצהר והרב אליקים לבנון רב אזורי לשומרון אשר עמדו בקשר הדוק עם ההנהגה הרוחנית ביושבים בתקופת המאבק על גוש קטיף. יחד שוחחו על חשיבות רבני הקהילות בעיתות משבר וההשפעה העמוקה שלהם על האמונה גם כאשר לא הכל מובן לנו.
לקראת סוף המסע הביקרו הרבנים לסבסטיה שהיתה המקום בו הניחו הלכה למעשה אנשי גוש אמונים הזרעים הראשונים למפעל ההתיישבות. ברגע מרגש במיוחד שיתפו חלק מהרבנים כי הם היו שותפים לאותן שיירות של אנשי גוש אמונים לסבסטיה כבר לפני חמישים שנה ושיתפו בתחושות וברגעים שמלווים אותם מאותם ימים.
בין היתר הובילו את המסע הרביגאל קמינצקי הרב של גוש קטיף הרב גבי קדוש רב גני טל לשעבר, כעת מ. א בני שמעון ויור ועד מתיישבי גוש קטיף הרב ניסים מזרחי גן אור הרב ראובן נתנאל שומריה הרב נח ויזונסקי קטיף הרב ציון טוןיל נצר-אריאל הרב שרייבר-כפר דרום. הרב גדעון בשן והרב קובי בורנשטיין מנהל התוכן במרכז מורשת קטיף בניצן ששיתף "מרכז קטיף מוכיח פעם אחר פעם את הצורך בו ובפעילות השותפות שלו לא רק כמקום של הנצחה וככזה שמספר מה היה, יש לו מקום גם בהווה וביכולת לייצר עתיד טוב יותר בחברה הישראלית, ברוח ההתיישבות וביכולת לצמוח מחדש. המסע הוא רק התחלה של אירועים גדולים לציון העקירה בהם יקחו חלק אלפים שלא שוכחים" סיכם.
בשיתוף מרכז מורשת גוש קטיף וצפון השומרון בניצן