עבור רובנו, עולם הדייטים הראשונים הוא שדה מוקשים מעיק של שתיקות מביכות, ניסיונות להרשים וסמול טוק שחוק עד דק. בפרק נוסף בפודקאסט "בואו נדבר על דייטים" בהגשת שמחה ברנס, מתארחת תהילה אוזן, מנהלת שיווק ופרסום בת 24 מרמת בית שמש, שמגדירה את עצמה כ"מלכת הדייטים הראשונים".
איך נראה אצלך דייט ראשון?
"אני אוהבת בתי קפה, אוהבת את הים, אוהבת ללכת בפארק. זורמת וספונטנית עם הכל". יחד עם זאת, יש לה העדפה ברורה לדינמיקה של מפגש ראשון. "יש משהו כיף בלעשות משהו ביחד בפעם הראשונה, אפילו ללכת ביחד, לא לשבת פנים מול פנים בסיטואציה מלחיצה". היא סיימה את לימודיה בגיל 17.5, השלימה שנתיים שירות לאומי, סיימה תואר ראשון בתקשורת ומדעי המידעבגיל 22, ובגיל 23.5 כבר החזיקה בתואר שני במנהל עסקים. אולם, כשמדובר בדייט ראשון - יש לה ציפייה ברורה "להרגיש נסיכה".
"אני בחורה סופר עצמאית בחיים שלי, יש לי רכב, אני מרוויחה את הכסף שלי, ולא חסר לי שום דבר ברוך השם", היא מדגישה. "אני לא מגיעה לדייט כדי שמישהו יאכיל אותי, אני הרי יוצאת למסעדות וברים עם חברות. אבל בדייט, אני רוצה להרגיש נסיכה. אני מאוד נהנית מהחיזור הזה, ואני חושבת שזה אקט ג'נטלמני מקסים ואפילו הכרחי. לא יקרה שום דבר אם הוא ישלם על הקפה שלי, 20 שקלים בערב, ואני חיה עם זה ממש בשלום, ואני אפילו מחכה לזה, מצפה לזה, ואם זה לא קורה, זה קצת מבאס אותי אפילו".
למה מדברים רק על רווקות מאוחרת
אוזן מציפה מציאות חברתית מורכבת אותה היא מכנה "רווקות מוקדמת". בעוד שהחברה הדתית והכללית מורגלת לנהל דיונים ערים על משברי ה"רווקות המאוחרת"ף היא מציפה את המצוקה של מי שרצו מהר מדי במסלול החיים וכעת מוצאים את עצמם בעמדת המתנה מורטת עצבים, מוקדם מהצפוי.
"אני בת 24, אבל הסטטוס שלי בחיים הוא של בחורה בת 28 או 30", היא משתפת בכנות. "כשאני מתארחת בשבתות אצל חברות בירושלים, סביב שולחן השבת כולם מספרים 'אני סטודנט שנה א' בעברית', 'אני לומד משפטים'. ואני יושבת שם ומרגישה שאני פשוט לא שייכת לאירוע. הם רק בתחילת הדרך, ואני כבר אחרי המסע האקדמי, עובדת, והחברים שמקיפים אותי ביומיום הם בני 30 ו-40. אני לא בשלב המתאים לבני גילי".
למה להציע לי מישהו שאני לא רוצה?
חלק בלתי נפרד מהשחיקה של עולם השידוכים, כך מתברר, מגיע דווקא מהסביבה הקרובה ומאלו שמנסים להציע את ההצעות. לדבריה, חלק מהאנשים שמציעים לה, מסרבים לקבל את תנאי הסף הברורים שהציבה. "אני מרגישה שהרבה פעמים אנשים, כשהם מכירים לך מישהו, אז הם קצת מנסים לחנך אותך. לדוגמא, חשוב לי מאוד אינטלגינציה גבוהה. קשה לי לצאת עם מישהו בגילאים מסוימים שאין לו תואר אקדמי. אני מאמינה באקדמיה, השלמתי תואר שני. לפעמים מציעים לי אנשים שלא רוצים לעשות תואר. מדהים, מקסים, אבל למה אליי? אמרתי שזה חשוב לי, אז למה להציע לי"?
חוקי הפורמט: 20 דקות, בלי אוכל ובלי שיחות ארוכות בטלפון
בלי שיחות נפש בטלפון לפני: היא מתנגדת נחרצות לשיחות טלפון ארוכות שנמשכות שבועות. "אני מאוד אוהבת שמדברים, קובעים לצאת כמה שיותר מהר, תוך יומיים-שלושה, פחות למרוח את זה".
לא אוכלים בדייט ראשון: "פחות נעים לי. לשבת עם אדם זר לחלוטין בפעם הראשונה ולאכול מולו זה פחות נעים. אם אני רעבה, אני אוכל משהו בבית לפני שאני יוצאת".
האינטואיציה קובעת מהר: "בדינמיקה של ה-20 דקות הראשונות לתוך הדייט, אני כבר יודעת להגיד אם זה כן או לא".
חוק שלושת הדייטים: למרות האינטואיציה המהירה, היא מחזיקה בכלל אצבע גמיש: "כל עוד היה לי נעים ולא סבלתי, יש דייט שני".