העונה החדשה של בייבי בום הגיעה אל מסך הטלוויזיה שלנו וביחד איתה גם הזוג המתוק הדר ודוד וביחד איתם כמובן השיח על נידה ושמירת נגיעה בזמן הלידה כמה ולמה. ואני, שבתוך עמי אנוכי יושבת ומלווה בעיקר זוגות נשואים טריים, שומעת את הקולות ולכן החלטתי להגדיל לעשות - ישבתי לצפות בפרק המדובר וחזרתי עם תובנות והנה הן לפניכן. שימו לב בבקשה שאמנם אני מדברת על דוד והדר, אבל הם דוגמה והכוונה ממש לא לדבר עליהם באופן אישי.
1. מהי לידה עבורך?
אני רוצה להתחיל דווקא עם השאלה הזו - מהי לידה עבורך? יש כאלו שעבורם לידה היא אירוע מאוד אינטימי. אולי דומה לאותו מצב שבו יצרתם ביחד את החיים שעתידים להיוולד. ולכן לא מתאים שיהיו גם הורים או אנשים אחרים חוץ מהצוות הרפואי, וכמובן שלא מתאים לצלם. יש כאלו שעבורם לידה היא פשוט אירוע משמח - כמו שמחה משפחתית שאנחנו רוצים לחלוק עם האהובים עלינו. יום הולדת תרתי משמע. ולכן כבר בדרך לחדר הלידה מתקשרים לכל המי ומי ומספרים והסבא והסבתא הטריים עם אוזן מאחורי הדלת כדי לשמוע את הצווחה הראשונה. אז אם אתם לקראת לידה פשוט דברו על זה - מהי לידה עבורך? והאם אנחנו רואים לידה באותו האופן? מה כן? מה לא? איך לשלב בין הרצון שלך לרצון שלי?
2. לרענן את הלכות נידה
במהלך ההריון מטבע הדברים הייתם מותרים ובעצם בלידה אתם תיאסרו - המלצה חמה שלי אליכם: תלמדו ביחד ומחדש את הלכות טהרת המשפחה וגם מתי נאסרים בלידה. לגבי האחרון - אני לא פוסקת הלכה, אבל בתור מי שמלווה נשים וזוגות בתחילת הדרך אומר שיש מנעד רחב של דעות. עשו לכם רב, בררו על פי איזו הלכה פוסקים ומתוך זה גם תצאו מהספק (מותר לגעת? אסור לגעת?) וגם זה יעזור לתיאום ציפיות ביניכם.
3. גם גבר עובר לידה
כן, אני יודעת שהמשפט הזה נשמע דבר והיפוכו אבל האמת היא שלידה היא בעצם אירוע מכונן ומשנה חיים. הלידה היא עצם הפעולה עצמה - ללדת, שאותה עושה האישה. ועצם האירוע - הבאת חיים לעולם. זה נכון ששניכם עוברים את אותה חוויה באופן שונה, ואני לא נכנסת להשוואות למי קשה יותר. אני רק רוצה להסב את תשומת ליבכם שהתינוק הזה שנולד הוא 50-50 של כל אחד מכם. גבר בלידה עובר חוויה שבה הוא רואה את האישה הכי אהובה עליו בעולם סובלת והוא לא יכול לקחת ממנה את הסבל הזה, וזו חוויה מורכבת. הוא מתרגש, הוא בוכה, הוא נלחץ - שימו לב אל הנשמה שלו גם. בעבר נשים היו יולדות לבד, עם תומכות לידה ועל גברים היה נאסר להיכנס, כיום גברים הרבה יותר מעורבים בלידה. לכן אני גם ממליצה בין היתר לקחת תומכת לידה, מישהי שתוכל להיות שם עבורך ולתת מקום גם לחוויה שלך וגם לאפשר לאיש שלך לעבד את החוויה שלו. היא גם יכולה לעזור במצב שבו את חוששת מכך שלא יהיה מי שיתמוך בך פיזית.
4. להיות ביחד או ההבדל בין כניעה לנתינה
כולם דיברו על כך שדוד בסוף הביא יד להדר בלידה. ואני רוצה להסב את תשומת ליבכם לרגע שקרה מיד אחרי והיה בעיני הכי מרגש - הדר אמרה לדוד סליחה. על מה סליחה? את בלידה, היה לך כואב, הכי טבעי שתרצי את בעלך! אבל בעיני זו הגדולה של הרגע. נכון, היא הייתה זקוקה לו ובאותה נשימה היא גם ראתה את זה שהוא יצא מעצמו וממה שחשוב לו ונתן לה. זו לא הייתה נתינה מתוך כניעה, נתינה שמשאירה טעם מר, זו הייתה נתינה מהלב (כמו שהדר אומרת, הוא באמת אוהב אותה מהלב). וזה היה המגע האמיתי ביניהם - זה לא היד, זה מה שהושטת היד סימלה כאן. היכולת שלהם להיות ביחד, אחד עם השניה בסיטואציה הזו, להרגיש אחד את השניה מהלב - היא ברכה שהלוואי וכל זוג יזכה לה.
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומיניות, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.