אנחנו נמצאים בימי אלול, ימים של חשבון נפש, וגם אני ככותבת טור עושה סיכום ביני לביני והגעתי למסקנה שאני רוצה לבקש מכם סליחה. על מה? ובכן. בשבוע שעבר קפצו לי שני פוסטים באינסטגרם - האחד בישר על גירושי הזמר נתן גושן, והשני על גירושי מלכת היופי לשעבר מור ממן אחרי שלושה חודשי נישואין בלבד. הטוקבקים רעשו, ובצדק: "מה קורה לכולם? האם אין זוג שאינו חסין מפני המכה העולמית (והשקטה, יש לציין) של גירושין? האם יש בכלל סיכוי לאהבה?".
יכול להיות שאתם חושבים לעצמכם: "אנחנו עכשיו במצב מלחמה, יש חטופים ובזה אנשים מתעסקים? בידוענים שבחרו להתגרש, הרי זה מה שקורה לכל זוג שני בתעשיית הבידור, מה זה קשור אלינו?". והאמת היא שזה קשור בקשר הדוק ביותר - כולנו יודעים עד כמה יש לתקשורת כוח, עד כמה היא יכולה להשפיע על התודעה שלנו ולעצב את התרבות בתוכה אנו חיים ומגדלים את ילדינו. ולכן, גם אם אנחנו רחוקים בדרך חיינו מאותם ידוענים, עצם הידיעה על כך משפיעה (שלא לומר, מחלישה) ברמה הרגשית.
לכל אחד מאיתנו יש משימה: עלינו לדבר טוב בעד האהבה
אני פוגשת את זה לא מעט בעבודתי כיועצת זוגית: רווקות שמספרות לי שהן מפחדות להתחתן כי "מי אמר שזה לעולם ולא נפרד אחרי כמה שנות נישואין?" או נשואות טריות שמגיעות לקליניקה בדמעות ולוחשות בלי שאף אחד ישמע: "התחתנו ופתאום יש לי מחשבות שניות, אולי הוא לא האיש איתו אני אמורה לחלוק את חיי?", זוגות שנמצאים במשבר ומתוך הכאב זועקים: "אין לנו יותר כוח למריבות האינסופיות, אולי נרים ידיים וניפרד?".
בתוך כל זה, אני חושבת שיש לנו ככלל ולכל אחד ואחת מאיתנו כפרט משימה. משימה לאומית אפילו. משימת הצלת חיים. לא, זה לא אומר לעשות הסבת מקצוע ולהפוך ליועצים זוגיים, וזה גם לא אומר לדגמן ברחבי הרשתות החברתיות את הזוגיות שלכם. אני כן חושבת שעלינו לדבר טוב בעד האהבה. דברו על לב. כשהסתכלתי על הטורים שלי בשנה החולפת ראיתי שהרבה מהם עוסקים בכאב, וזה גרם לי לתהות - האם זו זוגיות? והתשובה היא שזה חלק מהזוגיות. קונפליקטים ומריבות הם רק חלק, אתגרים הם רק חלק ממה שמרכיב את הזוגיות.
אני רוצה לבקש סליחה
ועל זה אני רוצה לבקש סליחה וגם לתקן היום. אני רוצה לדבר לא רק על הכאב, אני רוצה לדבר גם על הטוב. על כך שיש אהבה בעולם, והיא מתוקה ומיוחדת. יש כזה דבר אהבה בין איש ואישה שהיא עוטפת, שהיא עוגן, שהיא גדולה יותר מכל המילים שיכתבו עליה. יש אהבה שהיא בית, שהיא היכולת לראות את האחר ולמרות שאין ביניכם קרבת דם - יש ביניכם עוצמה וחיבור שרק גדל מיום ליום. זה לא אומר שהכל על מי מנוחות, זה לא אומר שאין ויכוחים או אי הסכמות, זה אומר שלמרות הכל, או בגלל הכל - אתם בוחרים אחד בשניה, אתם מחויבים אחד לשניה במובן הטוב של המילה. יש אהבה שהיא מלאת הערכה ופרגון, יש אהבה שמתפעלת, אהבה שרואה עם ובלי מילים, יש אהבה חומלת ומלאת חלומות על העתיד. זו אהבה שלא תפתח את הכותרות במהדורות החדשות, והיא לא חולפת, היא כזו שרצים איתה למרחקים ארוכים. אבל היא קיימת - מעבר להררי הכלים והכביסות, מעבר לפעימות הלב. יש אהבה והיא תנצח.
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887