לקראת חג השבועות ופתיחת ספר במדבר, אנחנו פוגשים את התורה במקום הכי פחות צפוי: במדבר. חז"ל מלמדים אותנו שהתורה ניתנה במדבר, באש ובמים. למה דווקא בהם? כי שלושת הדברים האלו הם בחינם. לא צריך קשרים, לא צריך כסף ולא צריך מעמד פוליטי כדי לקבל אותם. המדבר הוא מקום של כולם, מקום "הפקר", וזה המסר הראשון: התורה מונחת בקרן זווית, וכל מי שבאמת רוצה, פשוט בא ולוקח.
אבל כדי להצליח לקחת, יש תנאי אחד "קטן": האדם צריך להרגיש קצת כמו המדבר. הוא צריך להיות עניו, לשים את האגו בצד ולפנות מקום למשהו גדול ממנו.
הכל התחיל בקוץ אחד
רבינו בחיי מסביר שהדיבור של אלוהים עם משה לא התחיל פתאום בסיני. זה היה תהליך שעבר דרך כמה תחנות: הסנה בוער, המפגש במצרים, המעבר במדיין ובסוף- המעמד הגדול בהר סיני.
אם מסתכלים מקרוב, רואים שהסנה (שיח הקוצים) והר סיני הם ממש תאומים. בשניהם אלוהים פותח במילים "אנכי ה' אלוהיך", בשניהם יש אש שיורדת מהשמיים, ובשניהם זה הדיבור הראשון, פעם אחת למשה לבד, ופעם אחת לכל העם.
אבל למה אלוהים בחר דווקא בשיח קוצים פשוט? האברבנאל מסביר שהסנה מסמל את המצב של עם ישראל במצרים. הם היו כמו קוץ, יבשים, פשוטים, בלי "פוזה" של ענפים מפוארים או פרחים צבעוניים. השכינה בחרה לרדת דווקא למקום הכי נמוך והכי פשוט שיש.
שפלות היא כח
השאלה המתבקשת היא: מה כל כך טוב בלהיות "שפל"? האם אנחנו אמורים להרגיש מסכנים?
ה"שם משמואל" נותן פה הסבר עמוק שמשנה את כל התמונה. הוא אומר שיש הבדל ענק בין אדם שמרגיש נמוך כי אחרים מזלזלים בו, לבין אדם שמרגיש "שפל בעיני עצמו". כשאדם מרגיש שפל בעיני עצמו, הוא לא מחפש להוכיח לאף אחד שום דבר. הוא פנוי לעשות "טיפול שורש" פנימי, הוא פתוח ללמוד ולהשתנות.
עם ישראל במצרים היה במצב קשה מאוד, אבל הייתה להם את התכונה הזו - הם ידעו שהם צריכים עזרה, הם היו ענווים מספיק כדי לפתוח את הלב. על זה נאמר "אני את דכא אשכון" - אלוהים נמצא איפה שיש מקום בשבילו, איפה שהאגו לא תופס את כל החדר.
הדרך לקבל תורה עוברת בענווה
השפלות הזו של הסנה הייתה בעצם ה"סטא'ז" כיבכול להר סיני. משה רבינו בעצמו שאל הרי את אלוהים: "מי אנכי?", והתשובה שהוא קיבל הייתה מדהימה: דווקא בגלל שאתה שואל "מי אנכי", דווקא בגלל הצניעות הזו, אתה והעם תזכו לעבוד את אלוהים על ההר הזה.
בסופו של דבר, גם הר סיני היה הר קטן וצנוע, לא איזה הר גבוה ומאיים, ודווקא ממנו צמחו הפרחים והעשבים הכי יפים. התורה ניתנה במדבר ובמקום צנוע כדי ללמד אותנו שמי שמרגיש "פשוט", מי שלא מחזיק מעצמו יותר מדי, הוא זה שזוכה שהאש של התורה תבער בו ותאיר לו את הדרך.