מלחמת חרבות ברזל היא לא רק הגנה על הבית

המחשבות והתפילות לקראת סיומה של השנה שחלפה ותחילתה של השנה שתהיה הביאו אותי להיזכר בתורה שקיבלתי מרבי הרב ישראל בן שלום. בגמרא במסכת סוכה אומר רבי שמעון בר יוחאי "ראיתי בני עלייה והן מועטין, אם אלף הן - אני ובני מהן, אם מאה הם - אני ובני מהן, אם שנים הן - אני ובני הן.

במבט ראשון האמירה הזו יכולה אולי להיתפס כאמירה מתנשאת. רבי שמעון זוכה לראות את בני העלייה - האנשים שיזכו בעתיד בעולם הבא, והוא מעיד שהם מעטים מאוד. ואף על פי מספרם המועט, רבי שמעון מספר לנו שהוא ובנו הם ביניהם. בעל העלי תמר מפרש שזו לא יכולה להיות הקריאה הפשטית של הגמרא שכן הרי ידוע ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" ולכן לא יתכן שזה מה שרבי שמעון ניסה לומר. הרב ישראל פרידמן בן שלום, מחדש שרבי שמעון לא דיבר על המעמד או הזכויות שלו ושל בנו. אלא רבי שמעון מתאר ציווי חברתי. כוונת הביטוי - להיות בני עליה היא להיות אנשים שדואגים להפוך את העולם הזה למעין עולם הבא.

להיות אנשים שלוקחים אחריות על התיקון החברתי, המוסרי והרוחני של החברה. גם אם הם בודדים בעולמם. גם אם מספרם מועט, לפעמים הם אלף, לפעמים מאה, ואפילו אם הם רק שניים בעולם כולו. הציווי של האדם היהודי הוא לתקן עולם במלכות שדי.

לא רק מלחמת הגנה

השנתיים האחרונות הביאו על עם ישראל הרבה כאב וצער, ויחד איתם גם עוררו מחדש תחושות של הכרה בנצחיותו שם עם ישראל, זכינו בניסים גלויים לצד האובדן. אויבינו תקפו אותנו באופן הכי מחריד ואכזרי ועדיין מתאכזרים אלינו על ידי החזקת אחינו החטופים. ולצד זאת התגלתה לנו מחדש קומתה העצמית של האומה הישראלית, אומה שזקפה קומתה מחדש ונלחמה באומץ מול אוייבים רבים. המלחמה היא לא רק מלחמת הגנה בשביל ההישרדות של עם ישראל. אלא אנו נלחמים על הזכות והחובה להיות בני עליה בעולם הזה. לקרא בשם השם. אנחנו נלחמים על הזכות לתקן עולם במלכות שדי.

האמירה של רבי שמעון - אם שנים הן - אני ובני הן. כלומר גם אם כל העולם ידבר בשפה גשמית, מפולגת, שלא מבקשת תיקון, אני לא מתייאש, במקום זה אני מתחייב שיהיו לפחות שני אנשים שיבקשו וידרשו שמים, תיקון מוסרי וחברה מפוייסת. באחת מנבואות הנחמה, הנביא יחזקאל מתאר מים היוצאים מבית המקדש ומשקים ומרווים את הארץ. תפקידו של בית המדרש שיפוצו מעינותיו החוצה, בתורה, בתפילה ובמעשים טובים. תפקידו של בית המדרש ושל תלמידותיו הוא לשאת את גודל האחריות גם במציאות של בדידות ומיעוט.

עם פתיחת השנה החדשה אני חושבת עלינו, יודעת שיש שותפים רבים לבקשת התיקון, גם בארץ וגם בעולם ולצד זה ברגעים יותר מאתגרים, נזכרת בקריאה של רבי שמעון גם אם שנים - אני ובני בתוכם. מבקשת שנמשיך לקחת אחריות על עולמנו. גם אם לפעמים התחושה היא שהמלחמה ארוכה ושוחקת, אנחנו מחויבים להמשיך לדבר שפה של טוב תיקון ופיוס, למרות שלפעמים התחושה היא שהשפה הזו היא לא נחלת רבים. בברכת תחל שנה וברכותיה לכל עם ישראל.

הכותבת היא ראש מדרשת נשמת