רשימה של עבירות והחמרת הכשרות: הלכות יום הכיפורים

הלכות יום הכיפורים התשפ"ה 2024: לקראת יום הכיפורים, ערב יום הכיפורים, מהלכות הצום, הפטורים מן התענית והלכות צאת הצום | הרב ברוך אפרתי

הרב ברוך אפרתי הרב ברוך אפרתי 07/10/24 11:12 ה בתשרי התשפה | עודכן בתאריך 10/10/24 14:10

רשימה של עבירות והחמרת הכשרות: הלכות יום הכיפורים
צילום: shutterstock

יום כיפור יחל השנה ביום השבת. כזכור, שבת דוחה את כל הצומות, כלומר אם צום נופל על שבת - הוא יידחה לראשון. חוץ מיום כיפור הנחשב ביהדות ליום הקדוש ביותר בשנה. לקראת יום כיפור הקרוב, נביא לפניכם את כל ההלכות שקשורות ליום הקדוש שאתם צריכים לדעת. בתחילה, לקראת יום הכיפורים, מצוות עשה מן התורה לשוב אל השם, על ידי וידוי מעשינו הרעים וחרטה עליהם, וכן בקבלה על עצמנו לעתיד שלא לשוב על החטא (דברים ל, רמב"ם הל' תשובה).

יום כיפור, ארכיון |

יום כיפור, ארכיון | , צילום: Yonatan Sindel,Flash90

ראוי לכל אחד להכין רשימה של העבירות מהשנה האחרונה

ראוי לכל אחד להכין מבעוד מועד רשימה בפנקס, של העבירות שהוא זוכר מהשנה האחרונה, ושל מידות רעות (רבינו יונה, ריש שערי תשובה) ולהתוודות ממנו במהלך תפילות הצום. כיצד עושה תשובה? מכיר בחטאו, מתוודה לד' בפיו, עוזב את העבירה ואינו ממשיך בה בהווה, מתחרט על העבירה בשכלו, מתבייש בה בליבו, ומקבל על עצמו שלא לשוב עליה בעתיד (משנ"ת ריש הלכות תשובה).

במצוות שבין אדם למקום יש להתוודות בפני ד', ולא לפרט את החטא לאחרים (יומא פו:), אך אם חטאו התפרסם יש להודיע ברבים ששב בתשובה (ראב"ד הלכ' תשובה). במצוות שבין אדם לחבירו יש להתוודות ולבקש סליחה מהחבר, וגם להתוודות בפני השם, וראוי לפרסם לאחרים את תשובתו. אך, אם פגע בחבר אך חבירו אינו יודע, כגון שדיבר עליו לשון הרע (שהזיק לו. חפץ חיים כלל ד א"ק מח), באם הוא מעריך שהחבר לא יפגע יותר מידיעת החטא, עליו לבקש סליחה ממנו. אך אם הוא מעריך שהחבר יכעס ויעלב מידיעת הפגיעה נגדו, יש להימנע מבקשת סליחה. (ממשמעות המג"א תר'ו, וכסברת ר' ישראל סלנט). ובכל אופן יש לשלם את מה שהזיק לו, ויעשה הכל למנוע את המשך ההיזק.

בנוסף, ראוי להחמיר בענייני כשרות האוכל בעשרת ימי תשובה, כגון להימנע מאכילת פת נכרי וחלב נכרי, גם מי שנוהג להקל בזה בימים רגילים (ראבי"ה בשם ירושלמי שבת פ"ג). אסור מבחינה הלכתית להפעיל או לשדר או לצפות באפליקציית 'זום' במהלך יום הכיפורים. אסור להפעיל רמקול בבית הכנסת.

יום כיפור

יום כיפור, צילום: shutterstock

ערב יום כיפור

כפרות - כמה גדולים ביטלו מנהג הכפרות, בשל הדמיון למנהגי עבודה זרה (רמב"ן ורשב"א בשו"ת ח"א שצה, וכן פסק בשו"ע תרה). אמנם, אנו נוהגים לעשות כפרות, על תרנגול או על כסף (שווי תרנגול- כעשרים שקלים). (רש"י נהג לעשות על ירק, אך אין לשנות. רמ"א ומג"א תרה). מותר לעשות כפרות על כרטיס האשראי או אפליקציות פייבוקס וביט, בתרומה באינטרנט דרכם. מסובבים את הכרטיס/הפלאפון על הראש ככסף, ומתכוונים על כמות התרומה באמירת הכפרות. אם נוהג כך, לא יאמר 'אלו המעות ילכו לצדקה' אלא 'הסכום שכיוונתי ילך לצדקה'.

טבילה - מצוה לטבול במעיין או במקווה (רא"ש יומא פ"ח כד בשם רס"ג). אין לברך על הטבילה (רא"ש שם, שלא כרס"ג). מי שאינו יכול לטבול, יתקלח במקלחת רציפה של 'תשעה קבין מים' על ראשו וגופו (4 דקות בזרם בינוני), או שיטבול בבריכת שחיה (אף שהמים שאובים, רמב"ם פיה"מ מקואות ח).

אכילה - מצוות עשה לאכול כמה שיותר ביום זה, במיוחד מאכלים מענגים (יומא פא:, רא"ש שם, שו"ע תרד ומשנ"ב סק"א, ולא כרמב"ם). יש שהסבירו שהתורה מבקשת להקל לנו את הצום על ידי האוכל (ב"ח תר"ד), ויש שהסבירו שהתורה באה להקשות עלינו מעט גם ביום זה (ערוה"ש תר"ד). אם אינו צמא כעת, אך שותה מים כדי שלא יצמא בעתיד- אינו מברך ברכה ראשונה על שתיה זו.

הורידו את האפליקציה

מנחה - מתפללים מנחה מוקדם לפני סעודה מפסקת ובמנחה אומרים וידוי בתפילת הלחש אך לא בחזרת הש"ץ. שכח לומר הוידוי ונזכר לאחר סעודה מפסקת- יאמר וידוי כשנזכר לפני חשכה (ממשמעות הר"ן יומא פז). המתפלל ביחיד ביום הכיפורים, אינו אומר את י"ג מידות הרחמים שבסליחות. ואם רוצה לאמרם בטעמי המקרא, רשאי (הגר"א נבנצל).

נרות - מדליקים נרות בברכה של הדלקת נר של שבת ויום הכיפורים, יש נשים המברכות גם שהחיינו, ככתוב במחזור כפי העדה. קודם לכן יש להדליק נר נשמה, שכן הבדלה נעשה על נר שדלק כל היום. האב (ויש נוהגים שגם האם) מברך את הבנים והבנות, ככתוב במחזור. הילדים מנשקים ידי ההורים לאחר הברכה (כתבי האר"י).

יום כיפור בירושלים |

יום כיפור בירושלים | , צילום: Jamal Awad/Flash90

יום הכיפורים בשבת

כזכור, השנה יום הכיפורים יחול בשבת, לשם כך יש לקבל אותה במזמורים, כל עדה כמנהגה. בנוסף, יש להזכיר את השבת בתפילות העמידה, כמפורט בנוסחאות במחזורים כפי העדות. כמו כן, אשכנזים לא אומרים אבינו מלכנו וצדקתך, בניגוד לספרדים. בנוסף, אם ישנו חולה שמותר לו לאכול בצום, עליו לברך ברכת המזון ולהזכיר יעלה ויבוא ורצה והחליצנו. לבסוף, ספרדים אינם מברכים על בשמים, ואשכנזים מברכים על בשמים.

כמו כן, יש להתעטף בטלית לפני השקיעה בברכה, מנהג אשכנז הקדום ללכת עם 'קיטל' או בבגדי לבן כדי להדמות למלאכים וכדי להזכיר לנו את יום המיתה לעוררנו בתשובה. מנהג האשכנזים לומר 'תפילה זכה' לפני כל נדרי. לכתחילה יש להשתדל לומר את 'כל נדרי' טרם השקיעה. אך אם נתאחרו, יש לומר אפילו בלילה. אדם שנאנס להתפלל ביחיד בביתו ולא בבית הכנסת, יכוון את זמן תפילות הלחש שלו, כך שתתאמנה בערך לזמן בו מתנהלת תפילה זו בבית הכנסת הקבוע שלו, ויש בזה מעין תפילה בציבור. מותר לקרוא לאור הנר ביום הכיפורים. לבסוף, גברים אינם הולכים עם צבע זהב בבגדיהם (בשל עגל הזהב, שאין קטגור נעשה סנגור).

מהלכות הצום

לאחר שנגענו במה צריך לעשות לפני יום כיפור, כעת נתייחס להלכות הצום. בתחילה, המוכר לכל, הצום מתחיל מן הערב (ויקרא כג). בנוסף, ביום כיפור יש להימנע מחמשה דברים: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ויחסי אישות (גמ' יומא, רמב"ם פ"א ה"ד. לדעת הרא"ש כולם מדרבנן חוץ מאכילה ושתיה, ולדעת רמב"ם הכל מדאורייתא). כמו כן, אסור לעשות מלאכה ביום כיפור, כולל להעביר מאש לאש (ויקרא כג).

יום כיפור

יום כיפור, צילום: shutterstock

יולדת, מעוברת, וחולה מותרים לרחוץ כדרכם

יולדת, מעוברת, וחולה מותרים לרחוץ כדרכם, לא לשם תענוג אלא לבריאות ונקיון (רמב"ם פ"ג ה"ב, ערוה"ש תריג ס"ט). בנוסף, למתקשים לצום מותר ללעוס מסטיק ללא טעם ביום כיפור, אך ראוי להחמיר (ממשמעות המג"א תקס"ז, וכה"ח החמיר שם אפילו בבליעת רוק). כמו כן, יש להימנע מרחיצה לשם תענוג (שו"ע תריג), אך רחיצת ניקיון מותרת מעיקר הדין (ראשונים, מג"א שם סק"א).

למרות האיסור על רחיצה לשם תענוג, כלה שהתחתנה בתוך שלושים יום לפני יום כיפור, רשאית לרחוץ את פניה כרגיל על אף הצום (יומא עג:, שו"ע סימן תריג סעיף י). בשעת צורך מותר לנקות את הידיים באלכוג'ל, לניקוי ולא לתענוג, ואין בזה איסור סיכה או רחיצה (הגר"א נבנצל). מותר לברך על הבשמים (ויש מחמירים להימנע).

יש מחמירים שלא ללכת עם קרוקס וסנדלי שורש נוחים (ע"פ שער"ת תקנד סקי"א, ומשנ"ב שם סק"ה) אך מעיקר הדין מותר (ערוך השולחן שם ס"ה, וכ"ד הגרש"ז). גם ילדים קטנים צריכים להמנע מנעילת סנדלי עור ביו"כ (יומא עח:) אולם לצורך שמירה על רגליהם ממכות וקוצים וקור מותר להם לנעור נעלי עור (הגרע"י). נעלי עור אינם בגדר מוקצה ביום הכיפורים (הגרש"ז, הגרע"י).

סנדלי שורש

סנדלי שורש, צילום: shutterstock

אישה שילדה רשאית לנעול נעלי עור

למרות האיסור לנעול נעלי עור, אישה שילדה בתוך שלושים יום לפני יום הכיפורים, רשאית לנעול נעלי עור (יומא עח:, ויש שרצו להחמיר בימינו שיש נעלי גומי נוחות [נטע"ג פמ"ז] אך נכון להתיר גם כיום וכ"כ הגרע"י). יש להימנע מנגיעה בין בני הזוג בלילה, אך ביום המקל בנגיעה (ללא חיבוק ונישוק) יש לו על מה לסמוך. (ט"ז תרטו סק"א, ערוה"ש תרטו ס"א, שלא כמג"א ומשנ"ב שהחמירו).

מותר לרחוץ ילדים קטנים ביום כיפור אם התלכלכו, במים פושרים, אך לא חמים. (ב"ח ומג"א תרטז סק"א, ומשנ"ב שם). לבסוף, ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום, אך מגיל תשע יש לחנכם לצום בלילה וכמה שעות בבוקר. בנים מגיל 12 ובנות מגיל 11 בריאים המסוגלים לצום, נוהגים לצום כראוי (ב"ח ומג"א ססק"ב), ויש שהקלו שיצומו צום שלם רק מגיל מצוות (הגרש"ז, הגרע"י).

הפטורים מן התענית

רוב היהודים חייבים בצום, חוץ ממספר סוגי אוכלוסיות. בתחילה, אישה בהריון רגיל, חייבת לצום. אך, אם היא חשה כאבי ראש חזקים או שהיא מקיאה, מותרת לשתות מיד בשיעורין, ואם לא די לה בזה, מותר לה לשתות ללא הגבלה. בנוסף, אשה בהריון שהחלו לה צירים סדירים או ירידת מים, תשתה ללא שיעורין, אפילו אם אין לה כאבים כלשהם. ואם מרגישה צורך גם לאכול, תאכל. (הגרש"ז).

אילוסטרציה

אילוסטרציה, צילום: shutterstock

אישה שילדה בקרבה של שלושה ימים ליו"כ אסורה לצום

כמו כן, אישה שילדה בקרבה של שלושה ימים ליו"כ (סופרים 72 שעות מהלידה), אסורה לצום (שו"ע תריז ס"ד). אך, אישה שילדה בקרבה של שבעה ימים ליו"כ, אם היא או רופא רוצים שתאכל ותשתה, אוכלת ושותה בשיעורין, ואם לא מספיק, אוכלת ושותה כדרכה (שבת קכט. ושו"ע תריז ס"ד). בנוסף, אישה שעברה הפלה לאחר ארבעים יום של הריון, דינה כיולדת כנ"ל.

קבוצות נוספות שמותר להן להקל בצום: מניקה שחוששת שיתמעט החלב לתינוק אם תצום, מותרת לשתות לשיעורין (תורת היולדת בשם חזו"א, ועדות הגר"א נבנצל בשם הגרש"ז). בנוסף, אחיות ורופאים במחלקות מצילות חיים, העוטים מסכות ובגדים מסורבלים הגורמים לזיעה - אם המקצועיות יורדת בשל הצום, אזי כשמרגישים חולשה או ירידה בתפקוד המקצועי, שותים לשיעורין (הגר"א נבנצל).

כמו כן, חולה בסכנה שותה ואוכל מיד, וגם ספק חולה כזה לא יטרח לחפש רב אלא יאכל מיד. (ויקרא יח, יומא פב, שו"ע תריח ס"ח). אולם לא יאכלו במהלך הצום סוכריות ושאר מאכלים שהם רק לתענוג (הליכות שלמה ו, ז). לבסוף, חולה ללא סכנה, שבצום מרגיש שאם לא יאכל יבוא לסכנת נפשות, אוכל ושותה לשיעורין (שו"ע תריח ס"א).

מצוננים?

מחלה, אילוסטרציה | צילום: shutterstock

אכילה ושתייה לשיעורין

מי ששותה ואוכל לשיעורין, יאכל נפח של קופסת גפרורים קטנה 30 סמ"ק (או משקל 30 גרם לספרדים), כל 7 דקות (ר' חיים נאה שעו"ת ג', ערוה"ש תריח סי"ד. ויש אומרים כל תשע דקות). וישתה פחות מנפח צד אחד של לחי מלאה (אצל אדם ממוצע כחמישית כוס חד פעמית, או 40 cc), כל 7 דקות (שו"ע תריח ס"ז). עדיף לאכול ולשתות דברים מזינים (חידושי או"ש).

בשעת דחק שהשיעורין לא מספיקים, עדיף לשתות ולאכול כנ"ל כל ארבע דקות (ושתי דקות) מאשר ברצף. אם יש צורך רפואי לשתות בקצב גבוה אף יותר, מותר לשתות כל חמש שניות, וזה עדיף משתיה ברצף (כשיטת הרמב"ם שביה"ע פ"ב, וב"י תרי'ב- כרביעית הלוג. ספרדים יכולים לסמוך על שיטה זו בשיעורין לשתיה מעיקר הדין, אם מתקשים להמתין 5-7 דקות).

לאחר שהחולה אכל או שתה, אם בוודאי אין לו צורך בעוד אכילה ושתיה כדי לצאת מסכנה, אסור לו להמשיך לאכול ולשתות, אפילו לשיעורין. כמו כן, חולה שאין בו סכנה יכול לקחת כדורים ללא מים בשעת צורך גדול (אג"מ או"ח ח"ג צ"א. הגרע"י). בנוסף, חולה שאין בו סכנה חייב לצום כרגיל. זה כולל כאבי ראש רגילים, חולשה כללית וכדומה. בכל ספק, לשאול את אחד הרופאים בקהילה.

אם שכח וברך על מאכל, ותכף נזכר שזהו צום יום כיפור, לא יאכל

אך, אם שכח וברך על מאכל, ותכף נזכר שזהו צום יום כיפור, לא יאכל. אלא יאמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. בנוסף, האוכל פת ביו"כ (בהיתר כמובן), נוטל ידיו כרגיל בחול עד הפרק, ולא רק עד קשרי האצבעות (הגרע"י). חשוב להגיד כי אסור לאדם בריא להכניס לעצמו אינפוזיה בצום, כדי להקל מעליו את קושי הצום.

האוכל ביו"כ (בהיתר כמובן), לא עושה קידוש, אך יוסיף יעלה ויבוא בברכת המזון (שו"ע תריח ס"י), והוא יכול לעלות לתורה חוץ ממפטיר וממנחה (שו"ת רעק"א סכ"ד). אך אם אכל רק לשיעורין, יכול לעלות גם למפטיר ומנחה (הליכות שלמה ד ו. הגרע"י).

יום הכיפורים

בבוקר יום הכיפור נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות (תוס' יומא עז:). הכהנים נוטלים כרגיל בתפילת שחרית. אם שמרו על ניקיון, לא חייבים ליטול שוב במוסף (ע"פ ערוה"ש תריג ס"ד בשם רמב"ם), אך בתפילת נעילה נוטלים שוב בשל ההפסקה. אנו מובטחים מד' שיום הכיפורים עצמו מכפר על השבים בתשובה, ועל כן כדאי לרכז כוחות ומאמץ בתשובת היום, גם אם זה קשה.

יש להשתדל מאד להתפלל מוסף בזמנה- לפני שעברו שש שעות. אך אם עבר הזמן, מתפללים מוסף בכל זאת. בעת ההשתחוויה במהלך סדר עבודת כהן גדול, יש להניח נייר או מגבת כדי שיחצצו בין הראש לקרקע. שטיח של ביה"כ נחשב הפסק. במנחה מברך שוב על הטלית כשמתעטף בה (בהנחה שעברה חצי שעה מאז שפשט אותה).

מותר לדבר במהלך הצום על אכילת מאכלים בצאתו. הרואה שהצום קשה לו ואינו יכול להתפלל, עדיף שישכב במטה ולא ישבור את הצום, גם אם יפסיד תפילה במניין. המטפל בבני ביתו החולים, למשל בילדיו או באשתו, רשאי לעזוב את התפילה בבית הכנסת על מנת לסייע להם. אך יישאר בבית הכנסת לתפילת הלחש ולקריאה בתורה. יש אומרים שבמצב זה הוא פטור לגמרי ממניין, וישאר להתפלל בביתו (הגר"א נבנצל).

צאת הצום

לבסוף, בתפילת מעריב של מוצאי הצום צריך לומר 'אתה חוננתנו'. לאחר מכן, יש לקדש את הלבנה אע"פ שטרם אכלנו, שכן אנו שמחים בכפרתנו (אחרונים). בנוסף, לאחר צאת החג וההבדלה (מבדילים על נר ששבת, שהודלק לפני כניסת הצום), נוהגים לעשות מעשה לבניית סוכה, אפילו סמלי (ערוה"ש, גר"א), ואוכלים בשמחה (רמ"א תרכד ס"ה) ולמחרת משכימים לשחרית מעט קודם הזמן הרגיל (משנ"ב תרכד סי"ד).

כהיום הזה תביאנו ששים ושמחים בבנין שלם