"גם העולם הספרדי צריך תיקון", אומר חכם ד"ר חזי כהן, מלמד בישיבת מעלה גלבוע, בשיחה עם אוריה אלקיים בפודקאסט "מדברים ציונות דתית". השיחה מתקיימת בירושלים קצת לפני תחילת חודש אלול, וכהן מגיע אליה מהצפון הרחוק.
לצפיה ביוטיוב:
כהן מספר שהוא גדל באור יהודה, בן לאב שהיה רב הקהילה בבית הכנסת אלי כהן. בגיל 12 הוא עובר לישיבת נחלים, ומתאר את המעבר כ"הלם הפוך לחלוטין מכל מה שאני מכיר". אלקיים שואל אותו מה קורה כשהוא חוזר הביתה בפעם הראשונה, וכהן עונה ששלב ראשון הוא הלם, ושאין לו עם מי לדבר על כך. הוא היחיד מאור יהודה במחזור שלו. הוא מספר על הרגע שבו הוא שר בבית הכנסת במנגינה של הישיבה, ואביו לוחץ לו את הזרוע ואומר לו: "אפשר לשיר 'לך דודי' כשעומדים ישר. וכל בית הכנסת עומד ישר". את הקול הזה, הוא אומר, הוא שומע עד היום. מאוחר יותר הוא מספר גם על מות אביו, ומתאר את זה כאובדן כפול "כואב לאבד אבא בעודו בחיים", כי כבר בחייו הוא הרגיש שהוא מתרחק מהעולם של אביו לטובת עולם הישיבה החדש.
להאזנה בספוטיפי:
כהן מספר שהוא כתב בילדותו עבודה על הבן איש חי וזכה בפרס, ומסכם היום: "היום אני מבין שלא כתבתי עליו, אלא כתבתי עליי". הוא מתאר איך לאורך השנים הוא לומד לחבר בין העולם שגדל בו לעולם שנכנס אליו, ומגיע לכך שהוא מגדיר את עצמו: "אני קודם כל אדם ספרדי". אלקיים שואל אותו האם הגישה המקלה שהוא מציג כלפי מי שאינו שומר מצוות אינה "מקבעת" את המצב. כהן עונה: "קודם כל, הפוך", ומסביר שמסורתיים חוזרים ונכנסים לאורך זמן, "ואם לא הוא, אז הבן שלו יחזור".
כהן מספר על חמשת ילדיו, ועל כך שבביתו נמצאת תמונה של חכמי בגדד. הוא מתאר שאחד מילדיו הולך להתפלל במניין ספרדי ביישוב, כי "הוא כואב אותו" הפער שהוא חש בישיבה, ובתו דווקא בוחרת במניין אשכנזי כי היא "חוזרת מוארת". על כך הוא אומר: "זה מעניין שאנחנו נופלים שם. זה כואב לי מאוד מאוד" - ומכאן הקריאה שלו לתיקון גם בתוך העולם הספרדי עצמו, כולל בעניין עזרות הנשים. לקראת סוף השיחה, כשאלקיים שואל אותו באיזו מילה מעולם הישיבות הוא רוצה לסיים, הוא עונה: "שנזכה".
הפודקאסט בשיתוף ארגון קולנו