פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה והישראלית הראשונה והיחידה שזכתה בפרס היוקרתי, הלכה היום (ב') לעולמה בגיל 87. יונת זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009, יחד עם פרופ' תומס שטייץ ופרופ' ונקטרמן רמאקרישנן, בזכות תרומתם להבנת המבנה והתפקוד של הריבוזום - המרכיב בתא שאחראי על ייצור החלבונים.
פריצת הדרך ששינתה את חקר התא
במהלך מחקרה הצליחה יונת ליצור את גבישי הריבוזומים הראשונים בעולם ולפענח את המבנה המורכב שלהם. בין היתר היא זיהתה מנהרה בתוך הריבוזום הפעיל, המשמשת להגנה על חלבונים בזמן שהם נוצרים.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
יונת הקדישה כ־15 שנים לעבודה על הכנת מודל הריבוזום במכון ויצמן למדע. הישגיה זכו להכרה בינלאומית והפכו אותה לאחת החוקרות הישראליות הבולטות בעולם. הזכייה ב־2009 הפכה אותה גם לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה מאז 1964. לפניה זכו בפרס בתחום שלוש נשים בלבד: מארי קירי, אירן ז'וליו-קירי ודורותי קרופוט הודג'קין.
ממימון הלימודים בניקיון - עד פרס נובל
הדרך של יונת לצמרת המדע לא הייתה שגרתית. היא גדלה בירושלים במשפחה מעוטת יכולת, ואביה נפטר כשהייתה בת 12. לאחר מכן עברה המשפחה לתל אביב. כדי לממן את לימודיה בתיכון עבדה בעבודות שונות, בהן ניקיון בתים ושטיפת חדרי מדרגות, ואף עבדה בחברת אגד.
בשנת 1970 הגיעה למכון ויצמן למדע, שם החל מסע המחקר שהוביל אותה בסופו של דבר אל פרס נובל. באופן סמלי, המשרד הראשון שניתן לה במכון היה חדר שירותים ישן, שבו האסלה הוסבה לכיסא והכיור לשולחן עבודה.
בהמשך הקימה במכון את המעבדה הראשונה בישראל לחקר מבנה חלבונים ומונתה לפרופסור מן המניין. בשנותיה האחרונות המשיכה יונת בפעילות מדעית וחינוכית בישראל ובעולם, ופעלה לעידוד צעירים לבחור במסלולי מדע ומחקר.