הלילות בשטחים הפתוחים בישראל מלאים בבעלי חיים פחות מוכרים. בנוסף למיני ינשופים, חרקים ויונקים אחרים, ישנם גם יונקים מעופפים - עטלפים. בישראל יש כמה עשרות מינים של עטלפים, אך בניגוד לעטלף הפירות הגדול יותר, עטלפי החרקים כמעט בלתי ניתנים לזיהוי כשהם מתעופפים מסביבנו.
עטלפון לבן-שוליים - אחד מעטלפי החרקים הנפוצים בישראל
השבוע בביצת פולג זכו החוקרים למפגש קרוב עם אחד מעטלפי החרקים הנפוצים בישראל - עטלפון לבן-שוליים, שנלכד ברשת טיבוע של ציפורים. עטלף החרקים הוא חיה זעירה שמשקלה 8 - 6 גרם בלבד, ומין סתגלן שאפשר לפגוש גם בתוך יישובים ובסביבת האדם. בביצת פולג הוא צד חרקים מעל המים, בין הצמחייה ובשטחים הפתוחים.
מצוות החוקרים של ביצת פולג נמסר כי עדיין קל לפגוש בביצה עטלפי פירות, במיוחד מאוקטובר עד ינואר - העונה שבה מבשילים האפרסמונים במטעים של תל יצחק. "תמיד מרתק לראות עטלף מקרוב. בלילה הוא מסתמך בעיקר על יכולת מופלאה שנקראת אקולוקציה: הוא משמיע קולות על-קוליים בתדרים גבוהים ומקשיב להדים החוזרים מצמחים, מהקרקע, מהמים ומעצמים אחרים בסביבתו בעזרת אפרכסות האוזניים העדינות והמורכבות שלו, וכך הוא מסוגל להתמצא בחשכה בדיוק מרבי גם ללא ראייה מפותחת כמו זו של הינשוף".
"אנחנו פוגשים עטלפונים רק לעיתים רחוקות מאוד במהלך טיבועי הציפורים בביצה ולכן זו תמיד חוויה מיוחדת לראות מקרוב את הקטנטנים האלה. מכיוון שאיננו מטבעי עטלפים, הסתפקנו בתמונה לצורך הזיהוי ושחררנו אותו מיד לחופשי".