בצל ההתבטאויות החריפות שממשיך להשמיע נשיא טורקיה ארדואן נגד ישראל, ביוון דווח אמש (ד') כי ישראל, יוון וקפריסין מקיימות דיונים על הקמת כוח צבאי משותף שיפעל במזרח הים התיכון. לפי הפרסום באתר החדשות היווני TA NEA, מדובר ביוזמה שנועדה להעמיק את הברית האסטרטגית בין שלוש המדינות, להדק את שיתוף הפעולה הצבאי ביניהן ולתת מענה לאתגרים הביטחוניים במזרח הים התיכון. לפי הדיווח, ההצעה כבר עלתה לדיון בקרב "קצינים בדרגים בכירים". הכוח המסתמן אמור לשלב זרועות ים אוויר ויבשה, ולפעול בהתאם לאיומים המשתנים באזור.
2,500 לוחמים, טייסות, ספינות קרב וצוללות
על פי הדיווח, בירושלים רואים במהלך אפשרות ליצירת "עומק אסטרטגי" נוסף מול ניסיונות ההתבססות של טורקיה באזור, בין השאר על רקע הקשרים ההולכים ומתהדקים בין אנקרה לבין המשטר הסורי החדש בראשות הנשיא אחמד א שרע. מנגד, באתונה ובניקוסיה מייחסים למהלך פוטנציאל הרתעתי מול מה שהוגדר כ"אתגר הטורקי", כחלק מהיערכות רחבה יותר לשינויים במאזן הכוחות האזורי.
לפי התכנון שנחשף, מדובר ב"כוח צבאי לתגובה מהירה" בהיקף חטיבתי, שיכלול כ-2,500 חיילים. ישראל ויוון אמורות להעמיד כל אחת 1,000 חיילים, וקפריסין 500 נוספים. הכוח ייהנה מתמיכה אווירית, כאשר חיל האוויר הישראלי והיווני יעמידו טייסת אחת מכל מדינה. פריסת האמצעים צפויה לכלול תשתיות באיים היווניים קרפטוס ורודוס, וכן ביוון, בקפריסין ובישראל. בזירה הימית אמורות לפעול ספינת קרב וצוללת יוונית, לצד ספינה וצוללת ישראליות, שיסיירו באזור "בהתאם לצרכים", ביחד או לחוד.
ברקע המהלך עומד גם הרצון להגן על תשתיות רגישות בים התיכון ובקרקעיתו, על רקע חשש מפעולות חבלה, בדומה לפיצוץ צינורות הגז התת ימיים "נורד סטרים" בשנת 2022. בתוך כך, לפני מעט יותר מחודש הודיעה לשכת ראש הממשלה כי בהנחיית נתניהו קיימו ממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי גיל רייך ומזכירו הצבאי האלוף רומן גופמן באתונה "פגישות בנושאים מדיניים ואזוריים עם מקביליהם היוונים".