שגית אלקובי פישמן, דוקטורנטית לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, מתייחסת במאמר שפרסמה בעיתון "הארץ" לשיחות שמקיים חמאס עם משפחות ישראליות. לדבריה, "יש כאן יותר מאשר שינוי טקטי. כשחמאס מתקשר ישירות למשפחות, הוא עושה הבחנה מודעת בין האזרחים הישראלים לממשלתם. זו אותה הבחנה שסעודיה עשתה כשהכריזה שנורמליזציה אפשרית עם ממשלה ישראלית אחרת. אותה תפיסה שמתפשטת במזרח התיכון - שהעם הישראלי והממשלה הישראלית הם לא אותו דבר".
עמית סגל תקף בחריפות את המאמר ואמר: "חשבתי שאחרי יגאל עמיר, בר אילן הבטיחו שלא יתמכו ברוצחים". בתגובה לדברים, באוניברסיטת בר-אילן מסרו ל"חדשות כיפה כי "מדובר בסטודנטית שאינה בעלת תפקיד בבר-אילן. דבריה אינה משקפים את עמדת האוניברסיטה שקיבלה לאחרונה את מגן שר הביטחון על תמיכתה במשרתי המילואים".
"השיחות הטלפוניות מרחיבות את הסדק שנוצר"
אלקובי פישמן מדגישה את המשמעות הפסיכולוגית של צעד זה. "כמובן, הבחנה כזו היא פשטנית, ובכל זאת, עצם העובדה שחמאס עושה אותה, שהוא רואה גוונים במקום שחור-לבן, אנשים במקום אויבים, היא משמעותית". בהמשך כתבה: "השיחות הטלפוניות מרחיבות את הסדק שנוצר בחומות הגבוהות של דה-הומניזציה הדדית שנבנתה במשך שנים".
"דה-הומניזציה, התהליך הפסיכולוגי שבו אנו מפסיקים לראות את האחר כאדם, הוא מנגנון הגנה כמעט בלתי נמנע בסכסוכים ממושכים. שהרי קל יותר להילחם באויב מופשט מאשר באנשים עם שמות ומשפחות" הוסיפה.