רק 1,200 חרדים התייצבו לגיוס - הקצין הבכיר דרש סנקציות בוועדה בכנסת

בצה"ל מתריעים כי היקף ההשתמטות מחייב תגובה אכיפתית רחבה הרבה יותר, ומדגישים שהסנקציות הקיימות אינן מרתיעות דיין. תת-אלוף שי טייב קרא להחיל צעדים אישיים מול משתמטים והציע: "אזרח שלא שירת בצה"ל – לא יקבל את השירות הזה"

חדשות כיפה חדשות כיפה 21/05/25 12:46 כג באייר התשפה | עודכן בתאריך 21/05/25 13:11

רק 1,200 חרדים התייצבו לגיוס - הקצין הבכיר דרש סנקציות בוועדה בכנסת
תא"ל שי טייב, אין מספיק סנקציות, צילום: דוברות הכנסת -נועם מושקוביץ

ועדת המשנה למשאבי אנוש של צה"ל קיימה היום (ד') דיון שעסק במדיניות האכיפה סביב נפקדים, עריקים ומשתמטים, ובמטרה לעמוד על היקפי התופעה ודרכי ההתמודדות עמה. בדיון השתתפו בכירים מצה"ל, בהם רח"ט תומכ"א תת-אלוף שי טייב, שהציג לוועדה את הנתונים והצעדים שננקטו בשנה האחרונה.

5% אחוזים

לפי תא"ל טייב, מתוך מאגר של כ-80 אלף חייבי שירות פוטנציאליים, נשלחו עד כה 24 אלף זימונים,מתוכם, רק כ-1,200 התייצבו לגיוס. בשלישון הראשון נשלחו 3,000 זימונים ומתוכם התייצבו 692. בשלישון השני נשלחו 7,000, כאשר רק 450 הופיעו. מהשלישון השלישי נשלחו 14,000 ומתוכם הגיעו עד כה כ-70 בלבד. נכון ל-18 במאי, ישנם 2,399 שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, ומתוכם ל-545 תוקף הצו כבר פג. בנוסף, קיימים 964 משתמטים מהפעימה הראשונה, ו-13 שמופיעים כמי שנגדו קיימת פקודת מעצר.

החרדים לא מתייצבים בבקו"ם

החרדים לא מתייצבים בבקו"ם, צילום: Chaim Goldberg,Flash90

בעניין גילאי המוזמנים לשירות, מחצית מהזימונים נשלחו לגילאי 18 עד 20, ארבעים אחוז לגילאי 20 עד 23, ועשרה אחוז לבני 23 ומעלה. באשר לאכיפה בנתב"ג, נמסר כי בוצעו 411 עיכובים, מתוכם 61 היו תחת צווים ו-43 מהם נמנעה יציאתם מהארץ.

המצב הביטחוני מחייב כוח אדם בהיקפים מאוד משמעותיים

תא"ל טייב הוסיף כי "המצב הביטחוני מחייב כוח אדם בהיקפים מאוד משמעותיים", וציין כי בחודשים האחרונים הוחזרו מבצעי האכיפה הפיזיים, בעיקר בסמוך למועדי גיוס לחימה. לדבריו, תקופת הלחימה פגעה בתחילה ביכולת המשטרה הצבאית לפעול בנושא, בין היתר בשל עיסוק במבצעים ובנושאים כמו טיפול בלוחמים בודדים. עם זאת, הוא הדגיש כי למרות שהיקף המערכים המופעלים גדל, קיימת ירידה מסוימת באחוזי הנפקדות והעריקות.

גיוס חרדים, אילוסטרציה |

גיוס חרדים, אילוסטרציה |, צילום: Olivier Fitoussi/Flash90     

במהלך הדיון עלה הצורך להרחיב את הכלים האכיפתיים כלפי נפקדים, עריקים ומשתמטים. תא"ל טייב אמר: "אנחנו בהחלט חושבים שסנקציות שיפגשו את הפרט, לא רק בנתב"ג, יביאו לאפקטיביות יותר גבוה, ואם רוצים להתמודד עם מספרים כאלה משמעותיים צריך יותר סנקציות כאלה. הסנקציות שקיימות היום הן מאוד דלילות". לדבריו, יש מקום לשקול מודל שבו המדינה תתנה מתן שירותים אזרחיים בהוכחת שירות צבאי: "אם המדינה תירתם, היא יכולה לצייר מצב שהיא מעניקה שירות לאזרח, ובנקודת המפגש היא תדגיש שאזרח שלא שירת בצה"ל – לא יקבל את השירות הזה".

הדיון בכנסת, היום

הדיון בכנסת, היום צילום: דוברות הכנסת -נועם מושקוביץ

בדיון השתתף גם האלוף במילואים דן הראל, לשעבר סגן הרמטכ"ל, שביקר בחריפות את מדיניות הגיוס הנוכחית ואמר: "הצבא גורר רגליים עד כדי שלא רוצה לגייס חרדים. אתם לא מקיימים את החוק. אין תקומה למדינת ישראל ללא גיוס חרדים". לדבריו, הצבא סובל מקיצוצים בהכשרות וממחסור באימונים, והמערכת כולה נמצאת "בקריסה ערכית".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן, הביע גם הוא תסכול ואמר כי המספר 4,800 שעליו דובר בגיוס החרדים, "לא משקף את הצורך האמיתי של הצבא אלא את היכולת להכשיר". לדבריו, אין סיכוי לעמוד ביעד הזה עד סוף שנת הגיוס, ביולי הקרוב. שטרן טען כי שני תנאים מרכזיים דרושים כדי להתקדם – סנקציות אפקטיביות ותמיכת מנהיגות חרדית – אך הוסיף: "יש בי ייאוש מהתקווה שבטווח הנראה לעין איזו שהיא מנהיגות חרדית תגיד להתגייס". לדבריו, גיוס הוא משימה של המדינה, לא של הצבא.