"בעלי חזר מהמילואים וגילה שמקצצים לו בשכר. נחצה קו אדום ורע"

מאז שמחת תורה, האיש שלי מגויס לסירוגין. מאות ימים של לחימה, הוא בשטח, ואני בבית עם הילדים. המילואים האין סופיים גובים מאיתנו מחירים אדירים, פיזים ונפשיים, ובתוכם המחיר הכלכלי. המשוואה מאוד פשוטה: כששני אנשים מנהלים בית, ובבת אחת אחד מהם נעלם לתקופה מאוד ממושכת, הבן אדם השני לא יכול לעשות הכל לבד.

אז יש דברים שמוותרים עליהם, ויש דברים שהם צורך הכרחי: להכין אוכל לילדים, למצוא עזרה בניקיון כי אני לא יכולה לעשות הכל לבד, למצוא פתרון איך הם יגיעו לבית הספר בבוקר כי עד עכשיו אבא הביא אותם. והדברים האלה עולים כסף. הרבה הרבה כסף. במקביל אני עובדת כעצמאית, והאיש שלי עובד איתי. כשהוא בלחימה בשטח חיפשתי להכשיר מי שיחליף אותו והעלות הגבוהה של איש צוות נוסף הפכה את העסק ללא ריווחי, מה שהוביל לפגיעה אנושה בהכנסות של העסק שלי. גם כשהוא מגויס בפועל, וגם בהחייאה של העסק אחרי שהוא חוזר (בידיעה שתכף הוא הולך שוב).

ההתנהלות הבירוקרטית מתישה, תובענית, ולא רלוונטית למציאות

משרד הביטחון הקים גוף מסודר שדרכו משפחות המילואים אמורות לקבל החזרים על הוצאות שהתווספו בתקופת המילואים, כמו לדוגמא הוצאות תשלום לבייביסיטר בתקופה שהאיש מגויי, או החזר על רכוש שנהרס בשטח, אך עם כל הרצון הטוב מאחורי הקלעים - ההתנהלות הבירוקרטית הזאת מתישה, תובענית, ולא רלוונטית למציאות, כך שרבים מוותרים על הגשת הבקשה להחזר.

למה? בואו נעשה רגע דמיון מודרך: תדמיינו אישה שנמצאת לבד עם הילדים כבר חודשים ומנסה לצלוח את היום יום המאתגר. כשהיא יוצאת לעבוד בערב היא לוקחת בייביסיטר שתישאר עם הילדים. מה צריך להגיש כדי לקבל אישור על החזר בייביסיטר? התכתבות עם הבייביסיטר, אישור העברה בפייבוקס, אישור שהבייביסיטר קיבלה את הכסף, תעודת זהות ושם מלא של הבייביסיטר, פירוט השעות שהיא היתה, תעריף לשעה, חתימה שלה ועוד. הגשת את כל הטפסים, אבל שילמת במזומן ואין תיעוד משיכה מהחשבון? הבייביסיטר לא רוצה לחתום כי מלחיץ אותה הטופס הרשמי הזה כשהיא בת 15? ההורים שלה לא מוכנים להעביר את מספר הזהות שלה? אין החזר.

רגשתי שחוצים פה קו אדום ורע, שאסור לנו לשתוק

ואת כל זה אומרים לה אחרי שכבר לקחה את הבייביסיטר ושילמה לה. והיא מתייאשת, האישה הזאת. כי עד שהיא חזרה הביתה, סידרה קצת את הבלגן מהיום החולף, הכינה לילדים אוכל למחר, כבר כמעט בוקר. אז היא מוותרת על ההחזר הזה. ההוצאות הבלתי נתפסות ממשיכות לנגוס בחשבון הבנק שלהם, בזמן שהאיש שלה לוחם בגשם ובבוץ, בחום ובקור.

ואז מגיע סדום המודרני: קיצוץ בשכר עובדי המגזר הציבורי. שרבים מהם, כמו האיש שלי שחזר עכשיו מעוד סבב, הם חיילי מילואים. מי שעוד נשאר בעבודה שלו ולא איבד אותה בגלל הלחימה הבלתי פוסקת, רבים מאיתנו שמשקי הבית שלנו הפסידו משרה אחת של בת הזוג שנשארה בבית ונאלצה לנהל את החיים לבד, משלם עכשיו עוד ועוד מכיסו את הפסדי המלחמה. כשהאיש שלי חזר מהסבב וקיבל הודעה לנייד ששכרו קוצץ, הרגשתי שחוצים פה קו אדום ורע. שאסור לנו לשתוק.

מי כמונו מבינים שמלחמה דורשת התגייסות

מי כמונו מבינים שמלחמה דורשת התגייסות. ודווקא בגלל זה אנחנו דורשים שאותה מדינה שיודעת להקפיץ את בני הזוג שלנו מהרגע להרגע, שיודעת להסביר שאין ברירה והחיים שלנו מסתכנים למען הכלל, תדע גם להגן עלינו כדי שלא נגיע למצבים בלתי הפיכים. מה יותר פשוט מלהחריג את משרתי המילואים מהקיצוץ הזה? איך אתם מעיזים לפגוע במחייה הבסיסית של משרתי המילואים?

עם הכל ולמרות הכל נמשיך להתגייס. כי העם הזה חשוב ויקר לנו וזכות גדולה וקדושה להגן עליו ועל הבית. כי הזמן זמן מלחמה, אנחנו מוקפים בחיות טרף, ואם לא נלחם - נמות. יש עכשיו גיוס נוסף של אלפי לוחמי מילואים. חלקם חזרו הביתה רק עכשיו. בנקודת הזמן הרגישה הזאת אנחנו מזכירים: כל כך הרבה שמרנו על כולם, הגיע הזמן שישמרו גם עלינו.

שירה סטופל פנסטרהיים היא אמא לארבעה ילדים, יוצרת תוכן, שחקנית וסופרת.