עד היום אני זוכר כל מיני סיפורי זוועה בדמות תלמידים שיושבים ליד ההורים שלהם והמחנכים שלהם מצליפים בהם ללא רחם ולא מוצאים ולו מילה טובה אחת לומר על הילדים האומללים במשך כל הפגישה.
מאז תודה לאל, עברה מערכת החינוך כברת דרך והיום אין כמעט מחנך שלא נוהג להחמיא לתלמידים שלו בעיקר מתוך שינוי תפיסת העולם החינוכית והבנה שתלמיד שאתה לא מוצא בו ולו נקודה טובה אחת של אור וטוב, כנראה שאתה כמחנך די פספסת אותו.
ברוב בתי הספר מקובל לתכלל את אספת ההורים לפרק זמן של עשר דקות, חלק מאריכים לרבע שעה כאשר מתוך הזמן הזה נהוג להתחיל בסריקה מהירה של הציונים, להתמקד בכל מקצוע ומקצוע (בדרך כלל מדובר במקצועות הליבה: מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפה) ולאחר מכן שיחה יותר מקיפה על מצבו החברתי של התלמיד, האם נבחר יעד אסטרטגי שאותו התלמיד מעוניין לממש למשך השנה ואיך באופן כללי הוא מרגיש בכיתה.
הנה הנקודות העיקריות שמומלץ לכם לשאול את מחנך הכיתה בכדי למקסם את הפגישה הקצרה:
1. סיימו בהתחלה עם עניין המקצועות והציונים.
ציונים זה חשוב. אבל יש דברים שהם הרבה יותר חשובים.
נסו שכל עניין הציונים ותפקוד הילד שלכם במקצועות הליבה לא יעלה על שלוש דקות במהלכם המחנך ייתן לכם תמונה כללית על מצבו. במידה ויש בעיה באחד המקצועות בקשו לקבוע פגישה מקיפה ורצינית עם המורה האחראי. זה לא רציני לנסות ולפתור את העניין בתוך דקה.
כמו כן שאלו את המחנך באופן מפורש האם יש לילד שלכם איזה שהוא עניין עם קשב וריכוז. במידה וכן, בקשו לקבוע פגישה עם היועצת.
2. מחמאה – הרבה יותר ממילים
במידה ואתם לא בטוחים שהמחנך של הילד שלכם יחמיא לו וזו סוגיה חשובה מאוד, אתם יכולים בעדינות לבקש ממנו בצורה יפה ומכבדת (למרות שרוב מוחלט של ההורים מתקשרים בצורה יפה ומכבדת, יש גם לצערנו כאלו שלא...) שלא ישכח להחמיא לילד שלכם. שימצא את נקודת הטוב שבו. לא תאמינו איזה כוח והשפעה יש למילים הללו על הילדים שלכם.
3. מה מצב מד החיוך של הילדים שלכם
בסוף, בשורה התחתונה, ילד צריך להגיע לבית הספר עם חיוך על הפנים ויודעים מה? כל האגדות על 'למה שיגיע עם חיוך עם מדובר בבית ספר ומי בכלל רוצה ללמוד?' טוב, לא ממש קונה את זה.
כי גם אם יש למידה וגם אם הלמידה יכולה להיות משעממת וחופרת עדיין יש מספיק עניינים חברתיים בשביל שתלמיד לא ירצה להישאר מחוץ לעניינים ולהיות חלק מהחבורה.
תלמיד שלא מחייך ולא טוב לו זה חתיכת נורה אדומה שמצריכה בירור:
האם הבעיה למול החברים? האם הבעיה למול מורים מקצועיים אחרים? האם יכול להיות שהילד או המתבגר לוקח את הדברים קשה מידי? כל אלו שאלות שמצריכות בירור כאשר תזכרו את העיקרון המנחה: ביום הורים אנחנו לא מתיימרים לעשות טיפולי עומק אלא רק סקירה מהירה ובעקבותיה לקבוע את הפגישות החשובות שאמורות להשפיע על העתיד של התלמיד.
איך מגדלים בני אדם?
בשורה התחתונה בית הספר אמור לגדל בני אדם. אמנם אנחנו יודעים שחינוך מתחיל מהבית ואם הבית ספוג במידות וערכים זה יחלחל וייספג הלאה ובכל זאת כדאי לשאול את מחנך הכיתה האם הילד שלכם רואה גם ילדים אחרים, האם הוא סובלני כלפיו, האם הוא יודע להכיל והאם הוא מרים את הכיסא שלו בכדי שהמנקה לא תצטרך לשבור את הגב.
כל השאלות הללו לגמרי לא מובנות מאליהם וחייבות בירור עומק. אל תחכו שהמחנכים של הילדים שלכם ייזמו את אותם שאלות כי יש עליהם עומס פסיכי ובלחץ הדברים לא תמיד הם יכולים להיות על זה.
ואם אתם רוצים להיות ממש נחמדים, אתם יותר ממוזמנים לפנק את המחנכים של הילדים שלכם בקרואסונים או בכל דבר אחר שיוכל להחזיק אותם ערים.
ויודעים מה? לפעמים גם מילה טובה. רק מילה טובה. תעשה את העבודה.
כי גם מחנכים אוהבים מילים טובות. לכו תדעו, מסתבר שחלקם אפילו אנושיים.